אם ובנה שרכשו דירה "על הנייר" גילו שהחניה שקיבלו אינה מאפשרת כניסת רכבים פרטיים גבוהים. תביעה שהגישו בנושא התקבלה והם יפוצו גם על ליקויי בנייה, איחור במסירה ועוגמת נפש
השופט אהרן אורנשטיין קיבל לאחרונה תביעה שהגישו אם ובנה נגד חברת "סימפל בשדרה" שממנה רכשו דירה ברמת גן. השופט קיבל את טענתם כי בדירה יש ליקויים וכי הם קיבלו אותה באיחור. בפסק הדין נקבע כי החברה לא גילתה לתובעים שהחנייה תהיה בגובה של 155 ס"מ בלבד, ולא תתאים לרכבים פרטיים רבים. בפיצוי על ליקוי זה חויב מנהל החברה באופן אישי.
ביוני 2015 אם ובנה רכשו מחברת "סימפל בשדרה" דירה חדשה בת 4 חדרים ברמת גן. מועד המסירה נקבע ליוני 2017.
לאחר קבלת הנכס הם הגישו תביעה נגד החברה בין היתר על ליקויי בנייה, איחור במסירה והסתרת מידות החניה שהוקצתה לדירה.
השופט אהרן אורנשטיין מבית משפט השלום בתל אביב אימץ את חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט לבדיקת ליקויי הבנייה ופסק בסעיף זה סך של 40,000 שקל.
השופט לא מצא לנכון לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים בעצמה. הוא כתב שטענת התובעים בדבר חוסר מקצועיותו של עובד הקבלן המבצע מטעם הנתבעת לא נסתרה. זאת ועוד, נוכח מערכת היחסים המעורערת השוררת בין הצדדים, כפי שעלה מהתנהלותם במשפט, אין מנוס מהפרדת כוחות ומפסיקת פיצוי כספי לתובעים.
השופט פסק לתובעים פיצוי גם על האיחור במסירה. הוא כתב שהמעלית בבניין החלה לפעול רק בפברואר 2018, וממועד זה יכלו התובעים להיכנס לנכס בפועל, שכן אין לצפות מהם לטפס לקומה חמישית במדרגות. הפיצוי בסעיף זה הועמד על סך של 40,800 שקל.
בתוך כך דחה השופט את טענות הנתבעת שלפיהן יש להקטין את התקופה עבורה ישולם הפיצוי על האיחור לנוכח שביתות של עובדי חברת החשמל ושל המפקחים בענף הבנייה. השופט קבע שטענות אלה לא הוכחו ומכל מקום הסכם המכר מאפשר דחיית מועד המסירה רק כתוצאה משביתות או השבתות כלליות בענף הבנייה או במשק.
ירידת ערך
באשר למידות החנייה, השופט ציין שהוקצה לדירה מקום חנייה במסגרת "מכפיל חניה", מנגנון במסגרתו שני כלי רכב חונים זה מעל זה. מקום החניה של התובעים הוא התחתון. הרכב התחתון יורד לתוך בור כשנהג הרכב העליון מבקש להיכנס לחניה או לצאת ממנה.
השופט קיבל את טענת התובעים כי גובהו של מקום החניה, 155 ס"מ, מונע כניסה לחניה של כלי רכב רבים. כתוצאה מכך חלה ירידת ערך של הדירה.
השופט הדגיש שלפי הפסיקה משלא פורט בפני הרוכש מה רוחב תא חניה שיקבל במתקן ולא נאמר שקיימת מגבלה, הרוכש רשאי להניח כי יוכל להחנות כל רכב פרטי, כולל ג׳יפ המהווה רכב פרטי נפוץ בישראל. הוא הבהיר שבמקרה זה מידותיה הקטנות של החניה לא נמסרו לתובעים וחובת הגילוי הופרה.
מנהל החברה חויב באופן אישי בפיצוי בגין הפגמים בחניה ובמחצית הפיצוי בגין עגמת נפש, אותה ייחס השופט לפגמים בחניה. זאת מאחר שהסתרת המידע בדבר מידות החניה נעשתה על ידו באופן אישי.
בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת בסך של 40,000 שקל על ליקויי בנייה, 65,000 שקל על פגמים בחניה ו-15,000 שקל על עגמת נפש. כמו כן היא חויבה ב-40,800 שקל בגין האיחור במסירה ובסך הכל ב- 160,800 שקל.
הנתבעת תשלם לתובעים גם שכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל והוצאות.
- ב"כ התובעים: עו"ד צבי שטיין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שי ורד
עו"ד רונן גריסרו
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין