- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
גזר הדין של מרגלית צנעני- שישה חודשי עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי
לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' צנעני
בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את הסדר הטיעון אליו הגיעו מרגלית צנעני והמדינה, וגזר על צנעני שישה חודשי עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי.
בכתב האישום שהוגש כנגד הזמרת נטען, כי צנעני פנתה לגורמים עברייניים על מנת שיפחידו את אמרגנה, אסף אטדגי, לאחר שהשניים הסתכסכו סביב נושא חלוקת ההכנסות מייצוגו של הזמר הצעיר עומר אדם, אותו הכירה צנעני לאמרגן. לאחר שהמדינה וצנעני הגיעו להסדר טיעון, בעקבותיו הודתה והורשעה בעבירות סחיטה באיומים, ניגש בית המשפט המחוזי לגזור את דינה, כשלפניו הונח הסדר הטיעון שבו הוסכם, כי העונש המקסימאלי שייגזר עליה יעמוד על שישה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי.
בטיעוניה לעונש טענה המדינה, כי העבירה בה הורשעה צנעני היא חמורה מאד, במיוחד בהתחשב בכך שהסתייעה בעבריין מוכר ואף השיגה את מטרתה, שכן האמרגן 'שוכנע' להתאים את דרכו לרצונותיה. עוד טענה, כי אמנם יש לזקוף לזכותה של צנעני את הודאתה והחרטה שהביעה, אולם אין מקום להתחשב בכך שמעמדה הציבורי והחברתי התדרדר לשפל מדרגה.
צנעני טענה מנגד, כי על ביהמ"ש להסתפק בעונש של מאסר על תנאי בלבד, בין היתר מאחר ומדובר במעידה חד פעמית, שבוצעה מתוך נסיונה להגן על פרנסתה, ולאור הנפילה האיומה שחוותה בשל האירוע ונוכח ההתפרצות התקשורתית המשפילה שחוותה, כאשר גם לגורמי החוק הייתה תרומה משמעותית לכך, באשר, לטענתה, העבירו לתקשורת את תמונתה ביום מעצרה עם מספר העציר שלה, ונהגו בה באופן משפיל ומבזה. לבסוף טענה, כי יש להתחשב גם בכך שמעשיה ממוקמים בקצה התחתון של עבירות הסחיטה באיומים, כשהקפידה כי האמרגן לא ייפגע פיסית.
"אמנם נדרשתי לאטמי אוזניים וחסמי עיניים עוצמתיים כדי לנטרל את שפעת ה'הצעות' המושפעות לפתחי באמצעות 'שופרי' דעת הקהל, אולם סברתי שעלי להניח את הדעת שגזירת הדין בנסיבות של הסדר טיעון אינה מדירה את השופט ממשימתו השיפוטית.", כתב סגן הנשיא, השופט ד"ר עודד מודריק בתחילת גזר הדין, והמשיך- "עבירה של סחיטה באיומים גם כשאין לה ביטויים פיזיים היא חותרת מתחת לפני הגנת חרות ההתנהלות העצמית של הפרט קורבן העבירה".
נפסק, כי הסדר הטיעון משקף את האיזון בין האינטרס הציבורי בלחימה בעבריינות לבין שיקוליה הסובייקטיביים של צנעני, אשר זהו כשלונה הפלילי הראשון, והיא נטלה אחריות על מעשיה ונכונה לקבל על עצמה עונש, אך עם זאת, אין לייחס משקל רב לפרסומים התקשורתיים בעניינה, שאין למדינה שליטה עליהם, זאת למעט אותו תצלום בו נראתה צנעני נושאת את מספר העציר (אשר יש לו קונוטציות חמורות בחברה היהודית). השופט הוסיף, כי גם לרקע החיובי והמיוחד של צנעני אין משקל רב, מכיוון שהורשעה בעבירה פלילית חמורה.
לפיכך נגזרו על צנעני כאמור, שישה חודשי עבודות שירות באולפנת בני עקיבא, ושנת מאסר על תנאי.
- ב"כ המאשימה: עו"ד גיא גורן
- ב"כ הנאשמת: עו"ד ששי גז, עו"ד גרידיש, עו"ד חצרוני
לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' צנעני
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
</a>
