גזר הדין של מרגלית צנעני- שישה חודשי עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי

הנאשמת, מרגלית צנעני, נותנת את הדין לפי הודאתה בעבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 328 לחוק העונשין. השתלשלות העניינים העבריינית המתוארת בכתב האישום היא בת שלושה שלבים: 1) התגבשות הסכסוך; 2) סחיטה באיומים באמצעות עבריין כדרך לפתרון הסכסוך; 3) תמורה לעבריין.

התגבשות הסכסוך

הנאשמת, זמרת ידועת שם, ובין פעילויותיה שמשה בשנים האחרונות כשופטת בתוכנית הבידור "כוכב נולד". בפעילות זו הכירה בשנת 2009 את הזמר הצעיר עומר אדם (להלן: " עומר"). הנאשמת יצרה קשר בין עומר לבין מנהלה האישי אסף אטדגי (להלן: " אטדגי"). אטדגי החל לפעול כמנהלו ואמרגנו של עומר תוך הסכם עם הנאשמת שיעביר אליה מחצית מן ההכנסות שיתקבלו בידו מייצוגו את עומר.

בראשית שנת 2010 נתגלעו מחלוקות בין הנאשמת לאטדגי בהקשר לחלוקת ההכנסות מייצוגו של עומר. השניים פנו לבורר מוסכם כדי להכריע במחלוקות. הבורר פסק את אשר פסק אולם נראה כי המחלוקת לא שכחה. הנאשמת סברה שהנאשם אינו מקיים את החלטת הבורר כפי שהוא מחויב להן. היא הציבה את בנה אסף כמנהל במה של עומר וממנה בעצמה את שכרו, אך הגיעה למסקנה שאטדגי אינו מתייחס באורח ראוי לאסף, מזלזל בו ומסתיר ממנו פרטי מידע נחוץ. היא גם סברה שאטדגי מונע כרטיסים להופעות ממקורביה, לרבות מי שהיה הנאשם השני בתיק זה ושעלילותיו יתוארו להלן. עוד חשה הנאשמת שאטדגי משקיע את מיטב מרצו ומירב עיתותיו לקידומו של עומר והדבר בא על חשבון קידומה שלה. בכלל זה חששה שאטדגי מעביר לעומר לביצוע שירים שיועדו לה.

סחיטה באיומים באמצעות עבריין כדרך לפתרון הסכסוך

בסוף דצמבר 2010 או בראשית ינואר 2011 שיתפה הנאשמת גורם עברייני (כתב האישום אינו נוקב בזהותו של אותו גורם) בדבר הסכסוך עם אטדגי. מאוחר יותר פנתה הנאשמת אל הנאשם השני, מיכאל חזן (להלן: " חזן") וביקשה ממנו שישמש לה כ"גב מפחיד" בהתנהלות מול אטדגי. אטדגי הכי את חזן וכנראה הכרותה של הנאשמת עם עבריין זה נוצרה באמצעות אטדגי. על כן סברה הנאשמת ששמעו של חזן כעבריין ואיש זרוע ונוכחותו לצידה יספיקו כדי להטיל פחד ומורא על אטדגי ובכך לאלץ אותו להסכים לפתרון הסכסוך בדרך רצויה לה.

הנאשמת הוציאה את מחשבתה מן הכח אל הפועל. במחצית הראשון של שנת 2011 יידעה הנאשמת את אטדגי בדבר קרבתה לחזן ולמשפחתו, ציינה בדרכים שונות את העובדה שחזן משמש לה ולבנה כמלווה צמוד וקבוע ושהוא אורח קבוע לארוחות במחיצתה.

במהלך החודשים אפריל - יולי 2011, נקט חזן, בידיעת הנאשמת ועל דעתה, סדרה של פניות איום כלפי אטדגי בדרישה לסייע לבנה של הנאשמת ולפעול על פי דרישותיה בהקשר לסכסוך. הפניות כללו דברי בלע חמורים, איומים במניעת הופעות ובסיכול פרנסתו של אטדגי.

במקביל לפניותיו של חזן אל אטדגי דאגה הנאשמת לבסס את תחושת הפחד של האחרון. היא התקשרה אליו מספר פעמים ונקטה ביטויים כגון: "... הם מתקשרים אליך לפעמים ... תיזהר בכבודם ולא יקרה שום דבר... עם מיכאל אתה צריך להיזהר ... תשמע זה לא הפרטי מנתניה וזה לא אנשים כאלה, הם טיפה אחרים... איתם אטדגי צריך להיזהר... עם אלה על בהונות..." וכן: " הוא רותח עליך הוא אומר שפגעת בכבוד שלו ועשית אותו קטן ... אני מה זה מפחדת ... הוא רותח ברמות מפחידות... אמאל'ה" ועוד " אטדגי אתה עושה לי בעיות... מה אני צריכה שתהיה לי שואת עולם בגללך אל תעשה לי צרות עם מיכאל הוא על הסף ... אל תעשה בעיות עם מיכאל ... עכשיו אני צריכה להתחנן בשבילך כי אתה עושה שגיאות חמורות ביותר... אל תעשה את זה, אל תעשה את זה... מי שמתחרווט נופל בפח".

מסרים מאיימים נוספים העבירו הנאשמת וחזן לאטדגי באמצעות חבר משותף בשם יוסי בן דוד.

האיומים פעלו את פעולתם. אטדגי שילב את בנה של הנאשמת כמנהל נוסף של עומר ורומם את מעמדו, העניק הופעות של עומר וחבריו של חזן במחירים נמוכים באורח משמעותי והעביר לחזן עשרות כרטיסים בחינם להופעות של עומר.

תמורה לעבריין

חזן קיבל מידי הנאשמת תמורה לפעילותו העבריינית בשרותה. לא זו בלבד שהבטיחה לו שלא תשכח לעולם את עזרתו, אלא אף גם זו שפעלה בדרכים שונות כדי לסייע לחזן ולחבריו העבריינים לפתוח חברת אמרגנות שתייצג אמנים שונים בהם יוצאי התחרות "כוכב נולד". נוסף לכך, ביום 14.6.11 קודם לשידור חי של התוכנית "כוכב נולד" קיימה הנאשמת שיחה טלפונית עם חזן ושגיב טיירי שהיה אותה עת אסיר. טיירי הוא קרוב משפחה של אחד המתמודדים בתחרות הזמר לירון רמתי. הנאשמת נדרשה באותה שיחה לציין את שמו של שגיב טיירי במהלך השידור החי מיד לאחר ביצוע שיר מפי לירון רמתי. היא עשתה כן בתגובתה לביצוע השיר באומרה " מה אתה חושב שגיב טיירי היה אומר על זה...". בכך "סימנה" שהיא נענית לרצונו ולבקשותיו של חזן.

מ- "פיצוץ הפרשה" ועד למשפט

פרשת הסחיטה המתוארת למעלה התגלתה למשטרה אגב קיום מהלכי חקירה כלפי יעדים אחרים. לא הוגשה למשטרה תלונה בידי אטדגי או כל גורם אחר. הנאשמת נעצרה והוחזקה במעצר במשך 17 ימים. לאחר ששוחררה בתנאים מגבילים הייתה במעצר בית מוחלט משך כ-3 חודשים. בתקופת מעצרה וגם לאחר מכן נעשו פרסומים רבים באמצעי התקשורת שייחסו לה חשדות חמורים פי כמה וכמה מן ההתנהלות שבגינה היא נותנת כעת את הדין. מקצת הפרסומים גרמו להשפלה ממשית של הנאשמת (למשל פורסמה באמצעי התקשורת תמונתה של הנאשמת מיום המעצר כשהתמונה כוללת את מספר העציר שלה. ברור שהצילום נעשה בידי גורמי המשטרה. פרסומו - שאין יודע מי אחראי לו - אינו תורם מאומה לחקירה ובאורח אובייקטיבי הוא גורם משפיל).

לאחר שהוגש נגד הנאשמת כתב אישום, התנהלו שיחות בין סנגוריה לבין גורמי הפרקליטות ובסיומם תוקן כתב האישום והועמד על מתכונתו הנוכחית.

כאמור הנאשמת הודתה בעובדות המתוארות לעיל והוא במסגרת הסדר טיעון שנערך עימה. להסדר הטיעון שני מרכיבים עיקריים; האחד, צמצום ותיקון כתב האישום והשני, הסדר לעניין העונש שבמסגרתו הגבילה עצמה התביעה בעתירה לעונש מאסר בפועל לנשיאה בעבודת שרות למשך 6 חודשים ולמאסר מותנה. הסנגורים חופשיים בטיעוניהם לעניין העונש.

הערות למהותו של הסדר טיעון

הסדרי טיעון הם מעשי יום יום בבתי המשפט הדנים בפלילים. הפרשנות ההלכתית המנחה מוכרת לשופטי הערכאות הדיוניות השונות. היא טבועה ומוטבעת אצלם עד שאין צורך לחזור ולפרוש את עיקריה חדשות לבקרים. אף על פי כן, אשרטט בקיצור נמרץ את הקווים הכלליים של ההנחיה ההלכתית שכן הפרשה דנן זוכה להתעניינות ציבורית מרובה. אמנם נדרשתי לאטמי אוזניים וחסמי עיניים עוצמתיים כדי לנטרל את שפעת ה"הצעות" המושפעות לפתחי באמצעות "שופרי" דעת הקהל, אולם סברתי שעלי להניח את הדעת שגזירת דין בנסיבות של הסדר טיעון אינה מדירה את השופט ממשימתו השיפוטית.

הסדרי טיעון היו ביסוד מוסד בשיטתנו השיפוטית. הם אינם מיוחדים רק לשיטה שלנו. הם משקפים צרכים מעשיים חשובים לצד אינטרס ציבורי המגולם במגמות שהולכות ומתפתחות במשפט הפלילי הרואות חשיבות בהידברות בין הצדדים להליך הפלילי, בהקניית משקל לנכונותו של נאשם לשאת באחריות למעשיו, ובאפקטיביות של הענישה המתקיימת בסמיכות זמן לביצוע העבירה.

לצד היתרונות של הסדרי טיעון גלומים בהם גם סיכונים שונים. יש חשש להרשעת נאשם חף מפשע נוכח נכונותו להודות במיוחס לו בשל הפיצוי העולה מן ההקלה בעונש והצמצום של כתב האישום. יש חשש לפגיעה בעקרון השוויון ויש חשש לכישלון התביעה במשוא פנים כלפי עבריין בעל מעמד או השפעה.

המגמה הבולטת בפסיקת בית המשפט העליון היא בדבר קבלה של הסדרי טיעון תוך העברתם דרך פריזמה של ביקורת שיפוטית שתכליתה לוודא ראש וראשונה בכל מקרה קונקרטי שלא מתקיים בו אחד מן החסרונות הללו של הסדרי הטיעון.