להחלטה בעניין עמיקם דורון ואח' נגד טי.ג'י.איי השקעות נדל"ן בע"מ ואח'
בתגובה לתביעה לביטול חוזים שהוגשה נגד חברות נדל"ן זרות, הגישו החברות בקשה לעיכוב הליכים, בטענה שיש בחוזים תניית שיפוט ייחודית זרה. ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה את הבקשה, וקבע כי משלא נשללה במפורש סמכות ביהמ"ש בישראל, מדובר בתניית שיפוט מקבילה. בנוסף נקבע, כי ככלל, תניית שיפוט ייחודית בחוזה אחיד הינה תנאי מקפח.
משקיעים שרכשו נכסי נדל"ן באמצעות חברות זרות המאוגדות בקנדה, תאילנד, קוסטה ריקה, רומניה וארה"ב, בהן, חברת 'טי.ג'י.אי השקעות נדל"ן', הגישו כנגד החברות תביעה לפיצוי של 19,238,658 ש"ח, בה ביקשו מביהמ"ש לבטל את החוזים שחתמו עם החברות, להורות להן להשיב להם את כספי ההשקעה ולפצות אותם בגין הנזקים שנגרמו להם.
התובעים טענו, כי החברות הוליכו אותם שולל במטרה לגזול את כספם, כשהציגו בפניהם מצג שווא בדבר כדאיות ההשקעה בפרויקטים ששווקו על-ידן, ועל יסוד מצג זה, רכשו נכסי נדל"ן, שלימים התברר כי אינם מניבים את התשואות שהובטחו להם.
בתגובה, הגישו החברות הזרות בקשה לעיכוב הליכים, בטענה כי בכל אחד מהחוזים שנחתמו עם המשקיעים ישנה תניית שיפוט ייחודית הקובעת כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבתי המשפט בחו"ל.
על כך השיבו התובעים, כי לא מדובר בתניית שיפוט ייחודית אלא בתניית שיפוט מקבילה שלא שוללת את סמכות ביהמ"ש בישראל, וכי גם אם היה מדובר בתנייה ייחודית, הרי שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, שדינו להתבטל.
השופט חגי ברנר דחה את הבקשה.
נקבע, כי ניסוח סמכות השיפוט בחוזים תומך לכאורה במסקנה כי מדובר בסמכות ייחודית זרה, שהרי החוזה מתייחס לנכסים המצויים בחו"ל והצדדים החילו על החוזה את הדין של המדינה הזרה.
עם זאת, נקבע, כי החברות, שניסחו את החוזה, לא שללו במפורש את סמכות בתי המשפט האחרים לדון בתביעות ומאחר שתניית השיפוט מעוררת שאלה פרשנית, יש להעדיף את הפירוש לרעת המנסחות, ולקבוע כי מדובר בתניית שיפוט מקבילה, ועל כן אין מניעה כי התביעה תתברר בישראל.
למעלה מן הצורך קבע השופט, כי החוזים נשואי התביעה הינם חוזים אחידים, וכי תניות שיפוט זר ייחודיות בחוזים אלה, מהוות תנאי מקפח.
נפסק, כי תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט, המקנה זכות בלעדית למנסח החוזה לבחירת מקום שיפוט, חזקה עליו כי הוא תנאי מקפח, וזאת בפרט במקרה הנוכחי, כשהתובעים כולם הם תושבי ישראל, חתמו על החוזים בישראל ולכאורה נראה, כי אילוצם להתדיין בחו"ל נועד להקשות על מימוש זכויותיהם ואף לגרום להם לוותר על התביעה.
עו"ד נדב ארגוב, העוסק בדיני חוזים, מגיב על ההחלטה:
"החלק החשוב הראשון בהחלטה הינו נסיון ביהמ"ש, במאמציו להשיג הכרעה צודקת, לצמצם את תוקפן של תניות שיפוט ייחודיות, בניגוד למגמה המשפטית הרווחת. ביהמ"ש מציין, כי מקובל לראות בתניית שיפוט כייחודית גם מקום בו הלשון והנסיבות תומכות בכך, אולם במקרה זה, הוא מעדיף להתעלם מן הנסיבות ובוחר לראות בה כתנייה מקבילה, וזאת משום שתכליתה הייתה למנוע מן הצדדים להתדיין משפטית."
"החלק החשוב השני", מסביר עו"ד ארגוב, "הינו ההחלטה להרחיב את ההכרה בתנאי המקפח בחוזה אחיד. נקבע, כי ההסכמים עליהם חתמו המשקיעים, העוסקים בנדל"ן זר, הם חוזים אחידים, בדיוק כמו חוזים בין קבלנים לרוכשי דירות בישראל. במילים אחרות, לא חשובה זהות החותם על החוזה האחיד, אלא אך העובדה כי אותו נוסח קבוע בין מספר חותמים שונים."
"לאור פסק הדין", ממשיך עו"ד ארגוב, "ניתן לומר לצרכן הישראלי כי גם אם חתם על הסכם שקבועה בו סמכות משפטית בחו"ל בלבד, אין לראות בכך סוף פסוק וברוב המקרים ניתן יהיה לקיים את הדיון המשפטי בישראל."
להחלטה בעניין עמיקם דורון ואח' נגד טי.ג'י.איי השקעות נדל"ן בע"מ ואח'
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.