החברה בנתה בית פרטי בשדרות. בחורף הראשון התגלתה רטיבות נרחבת ובמשך כמה שנים סבלה המשפחה מעובש, ריח ופגיעה בריהוט. בית המשפט קבע שהקבלן ביצע איטום לקוי
השופט עידו כפכפי קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד חברת ״בית און״ שבנתה עבורו בית צמוד קרקע בשדרות. החברה הכחישה את טענות התובע כי בבית יש ליקויים אך השופט קבע שהיו בעיות איטום שגרמו לרטיבות נרחבת. השופט פסק לטובת התובע פיצוי התיקונים שנאלץ לבצע בנכס ועל עגמת נפש.
ב-2011 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות שלד וגמר לבניית בית מגורים צמוד קרקע. התובע שילם לחברה 1,250,000 שקל והבית נמסר לו באפריל 2012.
לטענת התובע, בחורף הראשון התגלו בעיות רטיבות באזורים רבים בבית, בעיקר בקומת הקרקע. הוא פנה למנהל הנתבעת אך זה התעלם מפניותיו והבטיח לו שתופעת הרטיבות תחלוף עם הזמן שכן מדובר במים שנכלאו בשלד המבנה בזמן הבנייה ויש לאפשר להם להתייבש.
משהבעיה לא חלפה, התייעץ התובע עם מומחה שבדק את הבית במצלמה תרמית ומד לחות דיגיטלי והגיע למסקנה כי בבית יש בעיות איטום במעטפת הבית.
התובע הוסיף כי נאלץ לגור בבית עם משפחתו כשהם סובלים מבעיות רטיבות חריפות. לנוכח התעלמות הנתבעת הוא נאלץ לבצע תיקונים דחופים בעצמו. במקביל, חל משבר ביחסיו עם אשתו והם התגרשו, מה שהוביל למכירת הבית.
בסוף 2016 הוא פנה שוב לנתבעת כדי שתבצע תיקונים לפני המכירה אך היא סירבה וטענה שכתמי הרטיבות קשורים לקבלנים אחרים. הבית נמכר תוך שהתובע מתחייב לתקן על חשבונו את הרטיבות.
התובע ציין כי בהתאם להתחייבותו בהסכם שילם מכיסו על תיקונים בעלות של 121,485 של ובנוסף ביצע תיקוני צבע ושפכטל רבים.
הנתבעת טענה שהרטיבות נבעה מכך שירד גשם בשלבי הבנייה הראשונים, מה שגרם לשלד לספוג מים כך שנוצרו מים כלואים מתחת לריצוף. לדבריה, היא הייתה אחראית רק על בניית השלד והסבירה לתובע שיש להמתין עם ריצוף הבית על ידי קבלן המשנה עד להתייבשות אך הוא לא עשה כן. עוד לטענתה, התובע ביצע עבודות שונות לאחר השלמת הבניה על ידה שגרמו לליקויים קלים. בכל מקרה לדבריה, מדובר ברטיבות קלה.
מנותקת מהמציאות
השופט עידו כפכפי מבית משפט השלום באשקלון קבע שמלשון החוזה עולה שהנתבעת שימשה בפועל כקבלן עיקרי והייתה אחראית למסירת נכס תקין לתובע, גם אם התובע שילם ישירות לקבלני המשנה.
בנסיבות אלה קבע השופט שהנתבעת אחראית לתיקון המקור לבעיות הרטיבות שהתגלו בבית, ללא קשר לגורם לתופעת הרטיבות. ״אחריותה נובעת מההתחייבות החוזיות לבנות את הבית ברמה ואיכות מעולים בהתאם לתקנים המחייבים ומכוח אחריותה לטיב העבודות לתקופת הבדק והאחריות״, כתב.
השופט הוסיף כי תופעת הרטיבות שהתגלתה כבר בחורף הראשון מלמדת כי הנתבעת הפרה את התחייבותה החוזית ביחס לטיב הבניה והתרשלה באיטום הבית, באופן שהעביר הנטל אליה להוכיח כי לא התרשלה. הנתבעת לא עמדה בנטל זה ולא סתרה את הממצאים שהביא התובע בדבר כשלי האיטום.
״טענת הנתבעת כי לא היה כשל באיטום ומדובר במים כלואים משלבי הבניה, מנוגדת למכלול הראיות ומנותקת מהמציאות״, כתב השופט.
בנסיבות אלה חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובע את עלות התיקונים בתוספת 25,000 שקל עבור תיקוני צבע ושפכטל. בנוסף חויבה הנתבעת בפיצוי של 50,000 שקל על עגמת נפש.
סך הפיצוי הועמד על 196,485 שקל, בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל והוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד ארז אסרף
- ב״כ הנתבעת: עו"ד תמיר ארמה
עו"ד מתן נחמיאס
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין