לפסק הדין בעניין אומיימה חאמד, עו"ד ואח' נגד מדינת ישראל
במסגרת ערעור של קבוצת עורכי דין על החלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון להעביר תיקים מסוימים שהיו אמורים להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, קבע בית המשפט המחוזי בנצרת כי ככלל רשאי הנשיא להורות על העברת תיקים קבוצתית, אך עליו לעשות כן במשורה ולאחר שבדק את נתוניו של כל אחד מהתיקים.
לקראת סוף שנת 2009 הורה נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון כי תיקים חדשים שיוגשו לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, יועברו לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, זאת עד ליצירת איזון במלאי התיקים.
לאור פניות מצד עורכי דין במחוז, על אודות הבעיות שנבעו כתוצאה מהוראתו, קיים הנשיא פגישה עם נציגי הלשכה, בסיומה פורסמה הודעה מטעם הלשכה בה נאמר כי העברת התיקים החדשים מנצרת לטבריה תיעשה עד למצב של איזון בעומסים (כשלושה חודשים) ובחלוף תקופה זו תיעשה, במידת האפשר, חלוקה על בסיס טריטוריאלי.
המערערים, עו"ד המטפלים בענייני משפחה, עתרו לבג"ץ נגד ההוראה, ועל פי החלטת בג"ץ, לפיה המקום הראוי לבירור הטענות הינו בפני נשיא בית המשפט המחוזי, הגישו ערעור נגד המדינה לבית משפט זה. לטענתם, על הנשיא היה לתת החלטה מפורטת ומנומקת לגבי כל תיק שהועבר, ובנוסף טענו כי החוק המסמיך את נשיא בתי משפט השלום להעביר תיקים בין בתי המשפט לענייני משפחה השונים שבתחום המחוז במקרים בודדים ומוגדרים בלבד.
המדינה טענה בין היתר, כי נשיא בתי משפט השלום במחוז אחראי להתנהלותם התקינה של ההליכים בבתי המשפט במחוז, והוא מוסמך על פי חוק להורות על העברת תיקים בתוך המחוז כדי למנוע, בין היתר, "כשלי שוק", ובמקרה הנדון הוראת הנשיא נועדה לערוך תיקון זמני ומוגבל בחוסר השוויון בעומסים שנוצרו בין שני בתי משפט לענייני משפחה שבתחום אחריותו.
נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט דוד חשין קיבל את הערעור באופן חלקי. ראשית, קבע הנשיא כי סעיף 49 לחוק בתי המשפט המאפשר לנשיא בית משפט השלום להורות כי ענין שטרם החל הדיון בו יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא, חל גם על בתי המשפט לענייני משפחה.
לעניין סמכותו של בית המשפט להורות על העברת תיקים גורפת, נקבע כי מפסיקת בית המשפט העליון עולה כי המגמה הינה לאפשר העברה קבוצתית של תיקים, אם כי יש לעשות כן במשורה ולאחר בדיקת נתוניו של כל אחד מהתיקים הנמנים בקבוצה. עוד נקבע כי העברה מאסיבית של תיקים אינה יכולה להיעשות במסגרת הנחיה למזכירות, וכי על הנשיא לפרסם הוראתו במסגרת החלטה שיפוטית המתייחסת למספרי התיקים שהחליט להעביר, כך שבכל תיק יוכלו בעלי הדין להגיש בקשה לעיון חוזר.
עם זאת, נקבע כי פסיקה זו אינה חלה על תיקים חדשים, עתידיים, כך שכל התיקים שהועברו מבית המשפט בנצרת לבית המשפט בטבריה, והחל בהם הדיון, יישארו בבית המשפט בטבריה, ואילו כל התיקים שהועברו וטרם החל בהם הדיון, יוחזרו לבית המשפט בנצרת ותיקים שייפתחו בבית המשפט בנצרת מכאן ואילך, יישארו בנצרת כל עוד לא החליט הנשיא אחרת.
"אחרון ובמובן מסוים אולי ראשון, הוראתו של הנשיא אזולאי ניתנה נוכח מצוקה אמיתית וקשה. תיקי משפחה, שאין טעם להכביר בחשיבות להקדים ולשמעם, נקבעים למועדים של כשנה מעת פתיחתם. הדבר מקשה על בעלי הדין, יוצר עומסים קשים ופוגע בשירות שהמערכת צריכה ומעוניינת להעניק לבאים בשעריה" כתב הנשיא.
לפסק הדין בעניין אומיימה חאמד, עו"ד ואח' נגד מדינת ישראל
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.