בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה האישה על החלטה שדחתה את בקשתה למזונות זמניים. הוא הבהיר כי היה צריך להביא בחשבון את טענתה כי הסכום משמש אותה לייצוג בהליכי הגירושין
בין בני הזוג, הורים לשני ילדים בני 3 ו-5 מתנהלים הליכים בבית המשפט למשפחה. במסגרת זו נדחתה בקשת האישה לפסיקת מזונות זמניים, אף שהבעל היה המפרנס היחיד, מכיוון שהודתה שהיא מחזיקה חשבון פרטי ובו 100,000 שקל. השופט שאול שוחט קיבל לאחרונה ערעור שהגישה האישה על ההחלטה והחזיר את התיק לבית המשפט למשפחה. פסק הדין החריג מקדם את השוויון המהותי בין מתגרשים.
ככלל, אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו. בירור תביעת מזונות עלול לעתים להימשך זמן רב, בפרט בנסיבות בהן לא מדובר בסכסוך היחיד בין בני הזוג.
כדי לספק לאישה סעד זמני בזמן התנהלות ההליכים, תקנות סדרי הדין מאפשרות לאישה להגיש בקשה למזונות זמניים. מדובר במעין "עזרה ראשונה" עד לבירור התביעה.
מכיוון שיש לבית המשפט למשפחה שיקול דעת רחב בפסיקת המזונות הזמניים רק במקרים חריגים ביותר מתערבים בתי המשפט המחוזיים בהחלטות אלה.
מקרה חריג שכזה נדון לאחרונה לפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט שאול שוחט. באותו מקרה נדרש בית המשפט לענייני משפחה לבקשה למזונות זמניים של אישה שברוב שנות הנישואין לא עבדה ולא השתכרה ובעלה היה המפרנס העיקרי, אם לא היחיד, של המשפחה.
מדובר בבני זוג שחיו ברווחה כלכלית והדבר נלמד מהמזונות הזמניים שנפסקו לקטינים (בשיעור של 11,000 שקל, למרות שהם מחלקים את זמנם באופן שווה בין שני ההורים).
בית המשפט למשפחה לא פסק לאישה מזונות זמניים כשהסיבה העיקרית לכך הייתה העובדה שהיא הודתה שברשותה חשבון בנק פרטי ובו כ-100,000 שקל.
בבקשת רשות ערעור שהגישה האישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב טענה האישה כי את הסכום המדובר ייעדה למימון ההליך המשפטיים מול בעלה ואף הביאה לפני בית המשפט המחוזי דף חשבון עדכני ממנו עלה כי נותרו בחשבון 2,500 שקל בלבד.
למנוע דילמות
השופט שוחט קיבל את הערעור. מפסק הדין עולה כי טענת האשה לפיה היא מייעדת את הסכום למימון ההליכים המשפטיים נטענה גם לפני בית המשפט למשפחה, אך לא ניתן לה משקל כלשהו.
השופט ציין בין היתר כי "החלטת ביהמ"ש קמא מביאה למעשה לכך שהמבקשת תיאלץ לבחור בין סיפוק צרכיה השוטפים לכלכלה לבין התפשרות על ייצוגה המשפטי. מטרתו של סעד זמני הוא למנוע בדיוק דילמות מסוג זה.".
לפיכך הוא הורה על ביטול ההחלטה והנחה את בית המשפט לענייני משפחה לדון מחדש בבקשה.
פסק הדין מקדם שוויון מהותי על פני שוויון פורמאלי בין הצדדים המתדיינים. שני הצדדים אמנם שווים לפני החוק אך בשעה שהבעל הוא המפרנס העיקרי ו"בעל המאה" הוא יכול להרשות לעצמו ייצוג טוב ויקר יותר מהאישה. לכן, בנסיבות האלו, גם כשהאישה בוחרת לכלות את כל מה שיש לה בעמידה על זכויותיה ושכירת ייצוג שייתן מענה הולם, לא צריך לראות בכך מותרות או לזקוף את הדבר לחובתה.
- ב״כ האישה: עו"ד רות דיין-וולפנר ואח'
- ב״כ האיש: עו"ד רוברט ליכט-פטרן
* עו״ד עדי חן היא יו"ר הועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין