ההורים לא מינו בן ממשיך במשק ובמקרה שכזה החוק קובע כי יש להעבירו ליורש שרוצה ומסוגל לקיימו. שניים מבין שבעת הילדים נלחמו על הנכס. בית המשפט הכריע
בית משפט למשפחה בקריית גת הכריע לאחרונה מי מבין שבעת ילדיהם של הורים שנפטרו יקבל לידיו את המשק החקלאי שלהם. אחד מהאחים הביע רצון ומסוגלות לקבל ולקיים את המשק תוך מתן פיצוי כספי ליתר האחים. הוא זכה לתמיכה של חמישה מהם, למעט אחות אחת שהתנגדה וביקשה לקבל את הזכויות במשק בטענה שהיא מסוגלת ומוכנה לקיים אותו. אלא שהשופט בן שלו התרשם כי מניעיה כלכליים, היא לאו דווקא רוצה או יכולה להפעיל את המשק, ומה גם שהיא לא הוכיחה שיש לה יכולת כספית לפצות את האחים שלה.
ההורים הלכו לעולם בשנים 2015 ו-2018. הם הותירו שבעה ילדים ומשק חקלאי בו היו ברי רשות. מאחר שלא מונה בן ממשיך יועבר המשק לפי חוק הירושה ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, תוך מתן פיצוי ליתר היורשים.
אחד מהתובעים הוא אח שביקש להיכנס בנעלי ההורים ולקבל את הזכויות במשק, ולהמשיך ולקיים אותו, והיתר התובעים הם חמישה אחים נוספים שתמכו שהמשק יועבר אליו. הנתבעת היא אחות נוספת שהביעה את רצונה לקבל את הזכויות במשק וטענה שהיא מסוגלת לקיימו.
נתבעים נוספים הם אגודת המושב, מנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית.
התובעים טענו שהנתבעת לא באמת מוכנה ומסוגלת לקיים את המשק, אלא פועלת מתוך מניעים כלכליים וברצונה למכור את המשק לצד ג' ולעשות רווח. לדבריהם גם אין לה יכולת כלכלית לפצות אותם בגין העברת הזכויות אליה. הם צרפו חוות דעת שמאית שהעריכה את שווי המשק ב- 2,100,000 שקל, ובהתאם האח העביר ליתר האחים התובעים פיצוי מתאים, למעט לנתבעת.
הנתבעת טענה מנגד כי היא יכולה ומסוגלת לקיים את המשק ולדבריה אין כל משמעות לכך שהתובע כבר החל להעביר ליתר האחים פיצוי בגין קבלת הזכויות במשק.
נציג אגודת המושב חזר על טענות התובעים וביקש להכריז על האח כיורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
תוכנית חקלאית ובקיאות
השופט שלו התרשם מעדות התובע ויתר האחים כי הוא מעוניין לקיים את המשק מתוך כבוד להוריו המנוחים ולשם שמירה על המסורת המשפחתית. האח אף הבהיר שהוא מבין שלשם קבלת הזכויות במשק הוריו יהיה עליו לוותר על זכויות שיש לו בנחלה אחרת לטובת בנו.
התובע אף פירט מה התוכניות החקלאיות שלו לגבי המשק והביע בקיאות בנושא הניהול שלו. השופט ציין שלכך מתווספת גם תמיכת האחים ואגודת המושב.
בניגוד לכך, התרשם השופט שהצהרות האחות על מוכנותה לקיים את המשק קשורות יותר להזדמנות עיסקית שזיהתה במשק. היא לא הציגה כל תוכנית לקיום המשק כיחידה חקלאית ואף לא בקיאות מינימלית בהפעלה של משק.
מעבר לכך, התרשם השופט שאין לה יכולת כלכלית לפצות את יתר האחים בתמורה לקבלת המשק.
לפיכך נקבע כי התובע הוא האח המוכן והמסוגל לקיים את המשק והוא יהיה רשאי לרשום את הזכויות במשק על שמו בכפוף לתשלום פיצוי בסך 250,000 שקל לאחותו.
הנתבעת חויבה בהוצאות התובעים בסך 25,000 שקל ובהוצאות האגודה בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שלום יפרח
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נתי חלפין
עו"ד אריאל בוכניק
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין