אחרי שנים של תהפוכות והליכים ממושכים ביהמ"ש קבע שענקית התרופות הפרה את ההסכם בינה לבין חברת "פרונוריון", מאחר שביצעה ניסוי שאינו "מתוכנן היטב". עם זאת, ביהמ"ש דחה את הטענה שטבע פעלה משיקולים זרים.
לפני מספר שנים ביצעה חברת "טבע" ניסוי בחולי ניוון שרירים (ALS), לבדיקת יעילותה של מולקולה "גלרטימר" לטיפול במחלה. אותה מולקולה מרכיבה את תרופת הקופקסון – אחת מתרופות הדגל של טבע הניתנת לחולי MS (טרשת נפוצה).
לייעוץ בענייני חוזים:
פנו ל- עו"ד דיני חוזים ומסחר
לפני הניסוי, נחתם בשנת 2005 הסכם בין "טבע" לחברת "פרוניורון", במסגרתו קיבלה טבע רישיון לעשות שימוש במולקולה לפיתוח תרופה למחלות ניווניות. בהסכם נקבע כי טבע תערוך ניסוי "מתוכנן היטב", וָלא – פרונריון רשאית לבטל את ההסכם.
לאחר פגישה שבה הצדדים לא הצליחו ליישב מחלוקת לגבי ביצוע הניסוי, במרץ 2006 פרונריון שלחה לטבע הודעה מפורטת על ביטול ההסכם, שכן אם הניסוי יבוצע תהא זו הפרה של החוזה. למרות ההודעה, הניסוי החל בחודש יולי 2006 והסתיים בראשית 2008, השתתפו בו 366 חולים משש מדינות, מתוכם 13 מישראל. למרבה הצער, בתום הניסוי לא נצפתה שום הטבה אצל המשתתפים.
לאחר אותה הודעה, פרונריון עתרה לביהמ"ש בתל אביב וביקשה את החזרת הטכנולוגיה לרשותה. במוקד המחלוקת ניצבה השאלה האם ההחלטה לצאת לניסוי, והאופן שבו הוא נעשה, הייתה לגיטימית.
פרוניורון טענה, בין היתר, שטבע הפרה את ההסכם כשהחליטה לבצע ניסוי שהיה חסר בסיס ואף סיכן את החולים. לדבריה, ההחלטה התקבלה מתוך שיקולים זרים, בעיקר כלכליים. השיקול המרכזי של טבע, היה, לטענת פרונוריון לבצע ניסוי "מינימלי" – זול ומצומצם – כדי לעמוד בדרישת החוזה, ומבלי ליצור איום על הכנסותיה הרבות מתרופת הקופקסון בשוק חולי ה-MS.
לשיטתה, לא היה בסיס מדעי ובטיחותי לביצוע הניסוי כפי שהוא בוצע, והדבר אף עמד בניגוד לתכלית המסחרית של ההסכם.
טבע טענה, בין היתר, כי הניסוי היה ראוי ומוצדק, עמד בסטנדרטים המדעיים ואושר על ידי כל הרשויות הרלוונטיות בארץ ובעולם. לפיכך, לטענתה, היא קיימה את החוזה ולפרוניורון אין זכות להביא את ההסכם לסיומו.
לטעמה, מדובר בתביעה מופרכת שהוגשה על מנת להפעיל עליה לחץ פסול במטרה לגרום לה להשקיע כספים בפרוניורון.
החלטה מקצועית שגויה
המשפט היה ארוך ומורכב. אלפי עמודים ומאות מוצגים נערמו בקלסרים ומומחים רבים העידו. השופט אבי זמיר נכנס לעובי הקורה של הנושאים המדעיים והמשפטיים שבהם נחלקו הצדדים.
השופט הסביר כי כשהביטוי "ניסוי מתוכנן היטב" מופיע בהסכם משפטי, פירוש עליו להיות תקף מבחינה מדעית, כלומר שייתן מענה לשאלת המחקר אך גם יהלום את הדרישות המשפטיות המקובלות, ובראשן עקרון תום הלב.
השופט לא השתכנע שטבע פעלה משיקולים זרים. הייתה הצדקה עקרונית לעריכת הניסוי, שעשרות רגולטורים, חוקרים ורופאים נתנו לו יד. השופט גם לא ראה פסול ברצונה של טבע לשמור על הרישיון, ולבחון את ההיגיון העסקי-כלכלי של המהלך.
הכל טוב ויפה ובלבד שמתכננים ניסוי כמו שצריך, המשיך השופט, ובעניין זה קבע שטבע קיבלה החלטה מקצועית שגויה, ויצאה לניסוי שאינו מתוכנן היטב. השופט התחשב, בין היתר, בניסוי קודם (שבוצע בחיות) שהיה צריך להוות "תמרור אזהרה", ולהרתיע את טבע מלהמשיך בתכנון הניסוי במתכונת הנוכחית.
משכך, נקבע שפרוניורון ביטלה את ההסכם כדין, וטבע הייתה צריכה להשיב לה באופן מידי את הטכנולוגיה והקניין הרוחני. משלא עשתה כך עד היום, עליה לעשות זאת לאלתר, הורה השופט.
עוד נקבע כי טבע תישא בהוצאות משפט בסך חצי מיליון שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד גבי מוֹיאל-מאור, עו"ד מנחם אבּרמוביץ', עו"ד ירון סוֹבּוֹל וּעו"ד אלינוֹר שׁטרק
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יצחק מרציאנוֹ, עו"ד אמיר לוִיצקי, עו"ד עמית הירשׁ
* עו"ד צחי פלג עוסק בדיני חוזים ומסחר.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין