לפסק הדין בעניין עופר הירשזון ואח' נ' קרן ביטוח לעובדים קופת התגמולים וקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ ואח'
ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה תובענה שהגישו בניו של אברהם הירשזון, בה ביקשו להצהיר כי הם בעלים של קרקעות שהעביר להם האב במתנה, וכי יבוטלו עיקולים שרשמו עליהן נושי האב. נקבע: מדובר בעסקה למראית עין, שנועדה להבריח את המקרקעין מידי נושיו של הירשזון.
אברהם הירשזון, מי שהיה שר האוצר ויו"ר ההסתדרות הלאומית, והורשע בנטילת מליוני שקלים בין היתר במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות, העביר בשנת 2008 שלוש חלקות מקרקעין בשכונת תל השומר ברמת גן במתנה לשלושת בניו. הערת האזהרה נרשמה על העסקה כשנה לאחר ביצוע העסקה, ובסמוך לזה, הטילו שניים מנושיו של הירשזון- ההסתדרות הלאומית ומלון הוד המדבר- עיקול על הקרקעות.
בעקבות זאת, הגישו שלושת הבנים תביעה להצהרה על בעלותם במקרקעין ולביטול העיקולים. הבנים טענו, כי למרות שטרם שולמו המיסים בגין העסקה, מדובר בעסקה כנה שאין לה קשר להליכים המשפטיים שננקטו נגד אביהם או למצבו הכלכלי הקשה, שכן הקרקעות נרכשו על ידי אביהם בתחילת שנות התשעים במטרה להעניק להם אותן במתנה כשיבגרו. את השיהוי ברישום הערת האזהרה ואי-תשלום המיסים הסבירו בין היתר, בכך שהמתינו לשינוי הייעוד של המקרקעין, בגילם הצעיר דאז, ובטיפול של אביהם באמם המנוחה. לטענתם, המשיבות נהגו בחוסר תום לב כשהטילו עיקול ביודען כי על הקרקעות רשומה הערת אזהרה.
המשיבות טענו, כי מדובר בעסקה שנעשתה בחוסר תום לב, למראית עין ועל מנת להבריח נכסים. מועד ונסיבות הענקת המתנה, כמו גם רישום האזהרה המאוחר ואי תשלום המסים בגין העסקה, מעידים לטענתן, על כי הירשזון לא גמר בדעתו להעביר את המקרקעין לבניו, ומשכך, יש להעדיף את העיקול המאוחר על פני עסקת המתנה, שלא הסתיימה ברישום.
השופט חיים טובי דחה את התובענה. בתחילה דחה את הטענה כי העיקול המאוחר גובר על עסקת המתנה, בקובעו כי הערת האזהרה נרשמה על המקרקעין טרם הטלת העיקול, ואין בחוסר תום ליבם של הבנים או בכך שנרשמה באיחור, כדי לקבוע כי מעקל מאוחר גובר. אלא השופט קבע שבכל מקרה העסקה בטלה, כיוון שאין חולק כי נעשתה למראית עין במטרה להבריח נכסים מנושים.
העסקה, כך נקבע, מעלה תמיהות ואותות אי-אמת, כך- לעסקה לא נלווה הסכם המפרט את תנאיה, ובמסגרתה הירשזון אף לא חתם על ייפוי כח בלתי חוזר שיש בו כדי להראות כי הוא מוותר על זכותו לחזור בו מהענקת המתנה, כל זאת, כשעד היום העסקה לא נרשמה ולא שולמו בגינה המיסים הדרושים.
"אם אומנם נועדו המקרקעין, מקדם, למבקשים, נפלא ממני מדוע אלה לא הועברו לאחרונים כבר במועד רכישתם (שנת 91-92), או במהלך השנים שלאחר מכן? (...) איזה אירוע אירע בשנת 2008 שבגינו הירשזון גמר אומר להעביר את המקרקעין לילדיו?", שאל השופט והשיב "והנה נתברר כי בחודש יוני 2008, 3 חודשים טרם הענקת המתנה, הוגש כנגד הירשזון כתב אישום בו הוא הואשם, בין היתר, בעבירות חמורות של גניבת כספים בידי מנהל".
השופט הוסיף ודחה את הסיבות לשיהוי בשכלול העסקה, כשקבע כי העברת בעלות בקרקעות כלל אינה תלוי בשינוי ייעוד, וכי אמנם יש להוקיר את מסירותו של הירשזון בכך שטפל באשתו, אך הדבר אינו מסביר למה המתין כ 14 שנים לאחר מותה עד להעברת המתנה לילדיו.
"לא הוכח כי עסקת המתנה הייתה נטולת קשר למועד הגשתו של כתב האישום (...) אדרבה. יהא זה סביר להניח, כי הגורם 'המכונן' לביצוע עסקת המתנה במועד בו היא בוצעה (9/2008), היה הידיעה בדבר האפשרות שתונח על המקרקעין ידם הארוכה של נפגעי העבירות הכלכליות בהן הואשם הירשזון (...)", כתב השופט והוסיף, כי קשייו הכלכליים הקשים של הירשזון בעקבות ההליכים נגדו, רק מעצימים את התחושה כי מדובר בעסקה שנעשתה למראית עין ובמטרה להבריח נכסים, ולפיכך דינה בטלות כאמור.
לפסק הדין בעניין עופר הירשזון ואח' נ' קרן ביטוח לעובדים קופת התגמולים וקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.