לפסק הדין החלקי בעניין חממי ואח' נ' עיריית תל אביב ואח'
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבע, כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב התרשלה כלפי מספר יזמים שרכשו שטחים בשכונת קריית שלום לפני כ 20 שנה, בכך שהתנהלה בעצלתיים ולא הכשירה את תכנית הבנייה באזור, ומנעה מהיזמים לבנות על שטחיהם.
יזמים שרכשו בשנות ה 80 מגרשים בצפון מערב שכונת קריית שלום בתל אביב, פנו לוועדה המקומית לקידום תכנית בנייה חדשה באזור, שכן התכנית שחלה עליו אותה שעה, לא אפשרה בנייה.
הוועדה הודיעה להם, כי תפעל להכנת תכנית חדשה, ואכן, בשנת 1991 פורסמה תכנית 2494, אלא שב 1994 החזירה הוועדה המחוזית את התכנית לוועדה המקומית, על מנת שתערוך בה תיקונים, ורק בשנת 2001 החליטה האחרונה כי התכנית לא מתאימה, והכינה תכנית אחרת - 2494/1.
התנהלות זו הובילה את היזמים להגשת תביעה של 7,296,000 שקלים נגד עיריית תל אביב והוועדות המקומית והמחוזית, בה טענו כי התארכות הליכי התכנון מנעה מהם את הבניה על השטחים במשך כ 20 שנה, וזאת כתוצאה מרשלנות הנתבעות כלפיהם.
במסגרת דיון בסוגיית החבות בלבד, טענו היזמים, כי מאז שהוועדה המחוזית החזירה לוועדה המקומית את התכנית, היא לא עשתה דבר עד לשנת 2001, מה שהביא להקפאת הבנייה. לגבי הוועדה המחוזית נטען, כי התרשלה כשלא פיקחה על יישום התיקונים.
הוועדה המקומית טענה בין היתר, כי היזמים ידעו שמדובר בחלקה בעייתית, וכי הם אשמים שלא ביקשו היתרי בניה במסגרת התכנית הישנה- טענה אליה הצטרפה הוועדה המחוזית. לטענתה, היא פעלה לקידום התכנית ביסודיות ומקצועיות, אלא שההליכים התמשכו בשל המורכבות התכנונית של האזור, שחלקו עתיקות וחלקו חורשות. בנסיבות אלה, טענה, יש לתת לה מרחב ולהעדיף את האינטרס הציבורי על האינטרס הכלכלי של היזמים.
'רפיסות מעשה ועצלות מחשבה'
בפסק דין חלקי, קבע
השופט מגן אלטוביה, כי עיריית תל אביב והוועדה המקומית התרשלו כלפי היזמים. עם זאת, דחה את התביעה כנגד הוועדה המחוזית.
נקבע, כי בהתחלה היזמים לא ביקשו היתרי בנייה בהסתמך על התכנית הישנה, ועל כן, בשלב זה לא נפל כל פגם בהתנהלות הוועדות, אלא שלא כך ככל הנוגע לתקופה בת 7 השנים בין 1994 ל 2001, בה נאסר על היזמים במפורש לבנות על הקרקעות, כך שלא היה להם באותה תקופה כל פתרון חלופי. למרות זאת, כך נקבע, לא עשתה הוועדה המקומית דבר וחצי דבר לקידום התכנית החדשה, ויתרה מזאת- אף הציגה בפני היזמים מצג שגוי כי היא פועלת בנחישות.
נפסק, כי הטענות בדבר מורכבות הקרקע אינן מן העניין, שכן אילו הייתה הוועדה המקומית באמת פועלת לקידום התכנית, היא הייתה מציגה מסמכים המעידים על כך, אלא שמסמכים כאלה לא הוצגו, והעדרם מלמד שלא היו ישיבות ולא התקיימו מפגשים בנושא.
"הוועדה המקומית אינה יכולה לשבת בחוסר מעש או 'רפיסות מעשה' ו'עצלות מחשבה' כאשר זכויותיהם של בעלי מקרקעין תלויות בתיקון תכנית 2494...", כתב השופט, "פיסת קרקע שהיא 'בעיתית' אינה פוטרת את גורמי התכנון מטיפול, למצער היא יכולה להצדיק עיכובים בטיפול אבל צריך שיהא 'טיפול', שתהא עשיה".
לפיכך נפסק, כי הוועדה המקומית התרשלה כלפי היזמים בשנים 1994-2001. באשר לאחריות הוועדה המחוזית נפסק, כי מאחר והייתה האפשרות לתקוף את מחדליה באמצעות הגשת ערר למועצה הארצית והדבר לא נעשה- לא ניתן להטיל עליה אחריות כעת.
לבסוף חויבו הוועדה המקומית והעירייה בהוצאות של 12 אלף שקל, ובתשלום 76 אלף שקל נוספים, בגין שכר טרחת עורכי הדין של היזמים.
לדברי עו"ד יורם פיי, העוסק בתחום התכנון והבניה, " אם בעבר שלטה הגישה כי השלטון חסין וריבון לפעול על פי הקצב שלו, הרי שפסק דין זה, כמו עוד מספר פסקי דין שנתנו לאחרונה, מלמדים על כרסום בהגנה הכמעט אוטומטית שמוסדות השלטון נהנו ממנה".
עו"ד פיי מסביר, כי "אנחנו, האזרחים, תמיד נשלם על המחדלים של מוסדות שלטון גרועים- במקרה זה, במשך שנים שילמו היזמים על המחדלים של מוסדות התכנון, אך מעתה מי שישלם על כך יהיה הציבור כולו , שכן החיוב הכספי שיוטל עליהם הוא כסף שנלקח מהציבור".
"יחד עם זאת", לדעתו, "מדובר במגמה מבורכת, שכן זוהי רק תחילתו של תהליך, וכל שנותר לקוות הוא שברבות השנים נזכה לראות את סופו, כאשר תוסר החסינות על פעולות ו/או מחדלים של עובדי מוסדות השלטון, וכל אחד יהיה אחראי באופן אישי על מעשיו או מחדליו".
לפסק הדין החלקי בעניין חממי ואח' נ' עיריית תל אביב ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.