ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דחה תביעה של יבואנית דגים נגד "כלבוטק", שהוגשה בעקבות שידור תחקיר על תוספות שהוכנסו לדגים על מנת להגדיל את המחיר שלהם. השופטת לתובעת: לעתים מוטב להרכין ראש ולהודות בתקלה.
במסגרת התכנית, שודרה ב-2010 כתבה שעסקה בייבוא דגים קפואים מסין, בהם בין היתר מוצרי "דלידג". בכתבה נצפה תהליך עיבוד הדגים במפעלים בסין מהוספת חומרים כימיים ועד הכנתם למשלוח, ונטען שהדגים עוברים תהליך שגורם לכך שהם מכילים כמויות מים עודפים, על מנת להרוויח יותר על חשבון הצרכן, שמשלם עבור יותר מים ופחות דג.
לייעוץ בנושאי צרכנות:
פנו ל- עו"ד דיני צרכנות
במסגרת התחקיר נבדקו במעבדה אחוזי הקרח שהוספו לדגים וכן אחוזי המים והחומרים הכימיים ("פוספטים"), המאפשרים לדגים לספוח אליהם נוזלים. בהקשר זה יש לציין כי בשונה מציפוי הקרח, אחוז המים המוספים בדגים לא מוסדר בארץ בשום תקן מחייב.
בעקבות שידור התכנית, הגישה יבואנית "דלידג" תביעת לשון הרע בביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד מפיקי התכנית, ובה תבעה 25 מיליון שקל על הנזקים שנגרמו לה, לטענתה.
התובעת טענה שהכתבה הייתה שקרית, שכן בדגים המיובאים אין פוספטים או מים מוספים, והבדיקות בוצעו על ידי מעבדה לא מוסמכת. עוד נטען כי מערכת כלבוטק נמנעה מלציין בדיקות אחרות שנעשו על ידי משרד החקלאות, שבהן לא נמצאו פוספטים.
התובעת הוסיפה ששידור הכתבה המיט עליה אסון וגרמה לה להפסיק לייבא דגים, שכן מוצרי דלידג הוסרו מהמרכולים.
התובעת לא חלקה על ממצאי הקרח אלא התמקדה בחלק המייחס למוצרי דלידג הימצאותם של מים ופוספטים.
הנתבעים טענו כי הפרסום הוא אמת או לפחות שהנתבעים האמינו שהוא אמת ועניין לציבור.
עוד נטען כי רק פורמלית המעבדה "לא מוסמכת" לבדיקה הספציפית רק בשל היעדרו של תקן מחייב, ולא מפני שיש מניעה כלשהי שמקורה במעבדה עצמה, מה עוד שגם בבדיקת משרד החקלאות נמצאו פוספטים בדגים המיובאים.
אמת לאמיתה
השופטת שבח יהודית הבהירה כי שתיקתה של התובעת לעניין נתוני הקרח שהוצגו בכתבה מצביעה על כך שהם כנראה נכונים, ומכאן עברה לעניין המים.
השופטת דחתה את הטענות שלפיהן המעבדה אינה מוסמכת, כיוון שלא מדובר במעבדה שלא טרחה לקבל היתרים מגורמים רשמיים. מובן מאליו שבהיעדר תקן מחייב, אין גם הסמכה, הסבירה השופטת, ואין בארץ מעבדה כלשהי שמחזיקה בהסכמה לבדיקת מים מוספים בדגים. עם זאת, עובדה זו לא אומרת שאין תועלת במדידת המים, והיעדר הסמכה אינו פוגע בהכרח באמינות הבדיקה.
לנוכח עדותה של מנהלת תחום המזון במעבדה, שאישרה את טענות "כלבוטק" ולא נסתרה על ידי התובעים, השופטת קיבלה את "הגנת האמת" של הנתבעים.
על סמך עדותם של חוקרי המעבדה ותוצאות הבדיקה, כמו גם העובדה שלא הוגשה חוות דעת נגדית, השופטת קבעה שמסקנת התחקיר בדבר הוספת מים לדגים על מנת להגדיל את משקלם ומחירם היא אמת לאמיתה.
בסיכומו של דבר התביעה נדחתה, והתובעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.
השופטת ראתה לנכון לציין שלא תמיד צריך "לרוץ" לבית המשפט בעקבות תחקירים המצביעים על פגיעה בצרכן. לעתים עדיף להרכין ראש, להודות בתקלה ולתקן אותה.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן.
- ב"כ התובעת: עו"ד א' דולב
- ב"כ הנתבעים: עו"ד פ' מוזר
* עו"ד גיא אבידן עוסק בדיני לשון הרע.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.