המחוזי אישר: הרחבת זמני שהות הצדיקה הפחתת מזונות זמנית - פסקדין
האם טענה שהסכימה להוספת לינות אצל האב רק בתנאי שהמזונות לא ייפגעו. השופט העיר כי ראוי היה לשמוע את הצדדים לפני הפחתת החיוב, אך דחה את בקשת רשות הערעור
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה אם לשלושה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון להפחית באופן זמני את חיוב המזונות של האב. השופט צבי ויצמן קבע כי הרחבה משמעותית של זמני השהות מהווה שינוי נסיבות המצדיק בשלב זה בחינה מחדש של גובה המזונות, והותיר על כנה את ההפחתה ל-980 שקל בחודש לכל ילד.
ההורים נישאו בשנת 2011 והתגרשו ב-2020. במסגרת הסכם הגירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, התחייב האב לשלם מזונות ומדור בסך 1,835 שקל בחודש עבור כל אחד משלושת הילדים. באותה עת זמני השהות שלו עם הילדים היו מצומצמים יחסית וכללו מפגשים פעמיים בשבוע ללא לינה, וכן שהות בכל סוף שבוע שני.
אלא שבדצמבר 2024 חל שינוי במבנה ההורות: בית המשפט הרחיב את זמני השהות של האב כך שהילדים לנים אצלו גם באמצע השבוע, ובסך הכול שוהים עמו 6 לילות מתוך 14 יום.
זמן קצר לאחר מכן הגיש האב תביעה להפחתת מזונות בטענה כי המציאות ההורית והכלכלית השתנתה באופן מהותי. במקביל הוגשה גם בקשה לסעד זמני להפחתת החיוב עד להכרעה הסופית בתיק.
בית המשפט למשפחה בחן את הכנסות הצדדים, זמני השהות והוצאות המדור, והעמיד את המזונות הזמניים על 980 שקל בחודש לכל ילד, במקום 1,835 שקל שנקבעו בהסכם. עוד נקבע כי ההוצאות החריגות בגין חינוך ורפואה ימשיכו להתחלק בין ההורים בחלקים שווים.
בבקשת רשות ערעור למחוזי טענה האם, שיוצגה על ידי עו"ד גלעד ליכטר ועו"ד מיכל ליכטר, כי הסכמתה להרחבת זמני השהות לא ניתנה "בחלל ריק", אלא מתוך הסתמכות על כך שסכום המזונות יישאר ללא שינוי. לדבריה, האב אף הצהיר בדיון כי הוא מעוניין בהרחבת זמני השהות "בכל מחיר", אך מיד לאחר מכן פעל להפחתת המזונות - מהלך שאותו כינתה "שיטת הסלאמי".
עוד טענה האם כי הסכם הגירושין היה עסקת חבילה שכללה ויתורים הדדיים. לדבריה, היא ויתרה במסגרתו על כספים צבורים ועל הכתובה מתוך הסתמכות על גובה המזונות שהוסכם, ולכן בית המשפט למשפחה שגה כשבחן את רכיב המזונות במנותק משאר ההסכמות.
מנגד טען האב, באמצעות עו"ד רעות שדה, כי יש לדחות את הבקשה. הוא ציין כי זמני השהות שלו עם הילדים הורחבו באופן משמעותי - משתי לינות בחודש בלבד לפי ההסכם המקורי, לכ-12 לינות בחודש כיום. לשיטתו, שינוי זה מצדיק התאמה של המזונות למציאות ההורית החדשה.
הכלל: שינוי נסיבות מאפשר בחינה מחדש
השופט ויצמן דחה את בקשת רשות הערעור. הוא ציין כי החלטות בעניין מזונות זמניים נתונות לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית, וכי ערכאת הערעור תתערב בהן רק במקרים חריגים. לדבריו, בית המשפט למשפחה פעל בהתאם להלכה שלפיה גם לאחר אישור הסכם גירושין ניתן לבחון מחדש את שיעור המזונות, אם חל שינוי נסיבות מהותי.
במקרה זה, נקבע, אין מחלוקת כי זמני השהות של האב עם הילדים הורחבו באופן מהותי. השופט כתב כי כאשר הורה נושא בפרקי זמן ממושכים יותר בטיפול בילדים, יש לכך גם משמעות כלכלית. לדבריו, הכבדה כספית נוספת על הורה שכבר משקיע בילדים באופן ישיר עלולה לפגוע בתפקודו כהורה, ואיזון נכון של ההוצאות בין ההורים תורם בסופו של דבר לטובת הילדים.
השופט מתח אמנם ביקורת על הדרך שבה ניתנה ההחלטה להפחית את המזונות לפני שמיעת הצדדים בדיון מסודר. עם זאת, הוא קבע כי לאחר בחינת ההחלטה לגופה לא נפלה בה טעות המצדיקה התערבות. הוא הוסיף כי טענות האם בנוגע להתחייבות האב שלא לבקש הפחתת מזונות עוד יתבררו בבית המשפט למשפחה, אולם בשלב זה קשה לומר כי ויתר על הזכות לבקש הפחתה.
הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.
- ב"כ האם: עו"ד גלעד ליכטר ועו"ד מיכל ליכטר
- ב"כ האב: עו"ד רעות שדה
- ההחלטה המלאה: רמ"ש 13798-05-26
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.