הבן הגדול של בני הזוג לשעבר עבר לגור עם האב לפני כשנתיים. בית הדין הרבני קבע שאין שום הצדקה שהאב ימשיך לשלם לאם עבור הוצאות שהוא נושא בהם בעצמו
בית הדין הרבני בתל-אביב ביטל מזונות של אב לבנו הגדול, בן ה-16, שעבר לגור אצלו לפני כשנתיים, למרות התחייבותו בהסכם הגירושים שלא להגיש תביעה להפחתת מזונות. בפסק הדין, שהותר כעת לפרסום, קבעו הדיינים הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ והרב נפתלי הייזלר כי התחייבות האב הייתה תקפה כל עוד האם נשאה בהוצאות גידול הילד, אבל כעת כשהוא מספק את כל צרכי הילד ישירות אין שום סיבה שישלם כפול.
בני הזוג לשעבר הם הורים לשניים (16, 13). ב-2008 הם אישרו הסכם שבמסגרתו התחייב האב לשלם לכל ילד 2,250 שקלים עד שהקטן יגיע לגיל 6, ולאחר מכן יופחת הסכום ל-2,100 שקלים. עוד התחייב האב שלא להגיש תביעה להפחתת מזונות מכל סיבה שהיא, אפילו במקרה של שינוי נסיבות.
לפני כשנתיים וחצי פנה האב לבית הדין הרבני בתביעת משמורת, שבמסגרתה ביקש גם לבטל את המזונות עבור הבן הגדול (16) שעבר לגור איתו. האב טען כי הוא נושא בכל ההוצאות והצרכים שלו ללא כל עזרה מהאם, שכלל לא נפגשת איתו. לדבריו, יוצא שהוא משלם עבור בנו כפול – גם באופן ישיר וגם דרך התשלום לאם – כך שלמעשה היא משתמשת בכספים לצרכיה האישיים ולא לילד.
האם ביקשה שלא להתערב במזונות. ראשית, משום שוויתרה על כתובה גבוהה ביותר, של 555,555 שקלים, תמורת הסכומים שסוכמו. שנית, עקב התחייבות האב בהסכם. שלישית, משום שמצבה הרפואי והכלכלי קשה מאוד, ורביעית כיוון שהיא עדיין משלמת את אותם דמי שכירות על הדירה שבה התגוררה עם הילד.
יש הבדל
הרב נפתלי הייזלר קבע שההתחייבות של האב לשלם מזונות עבור הבן תקפה כל עוד צרכיו מסופקים באמצעות האם. אבל כשהבן חי אצלו והאב מספק את כל צרכיו ישירות אין שום סיבה לחייב אותו לשלם פעמיים.
הרב ציין כי האב אמנם התחייב שלא לתבוע הפחתה אבל יש הבדל בין הפחתה שמתבססת על ההנחה שהוא חייב בתשלום המזונות לאם, לבין ביטול מזונות שאינו חייב בהם כיוון שהוא מספק אותם באופן ישיר לילד. לצורך הדוגמה, ציין הרב כי ברור שאם חלילה ילד הולך לעולמו אין מקום להמשיך לחייב אב בתשלומי מזונות רק משום שהתחייב שלא לתבוע הפחתה.
באשר לוויתור על הכתובה, הרב ציין כי סביר להניח שהאם ממילא לא הייתה מקבלת את כל הסכום, כיוון שבכתובות כל-כך גבוהות נהוג להתפשר. מכל מקום, היא לא הייתה אמורה לקשור בין החובות של בעלה כלפיה לבין החובות שלו כלפי הילדים. "דבר פשוט וברור שמזונות ילדים הם לילדים ולא לאם! לכן אם האם ראתה לנכון לוותר על זכויותיה תמורת 'טובת הילדים', מה לה כי תלין כעת", כתב.
הרב ציין עוד כי המצב הרפואי והכלכלי של האם הוא לא סיבה להמשיך לחייב את האב במזונות שאינו חייב בהם. עם זאת, מאחר שהאם עדיין מתגוררת עם הילד הקטן והוצאות המגורים היחסיות של ילד אחד גבוהות יותר משל שניים, מזונותיו יוגדלו מעט.
הרב ישראל שחור והרב דניאל כ"ץ הסכימו עם דברים אלה, ובסיכומו של עניין נקבע כי מזונות הילד הגדול יבוטלו ואילו מזונות הילד הקטן יוגדלו מעט כך שהאב ישלם לו כעת 2,310 שקלים.
עו"ד גלית (גילה) אבוטבול
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין