לפסק הדין בעניין סייאג ואח' נ' קיי יזמות אומנות הבילוי והפנאי בע"מ ואח'
שני בחורים שלא הוכנסו פעמיים למועדון טענו כי הופלו בשל חזותם המזרחית. בית המשפט קבע כי המועדון ישלם לכל אחד מהם פיצוי של 15,000 ש"ח, והביע צערו על קיומן של תביעות מסוג זה והשימוש בטרמינולוגיה כגון "צבע עור", "ארץ מוצא" ו"סלקציה".
התובעים, צעירים בני 27 ו-32 תושבי אליכין במועד הגשת התביעה, טענו כי בשתי הזדמנויות שונות הגיעו לבלות במועדון ה"קינזי" הממוקם במתחם קניון "M הדרך" הסמוך למחלף בית ינאי ולא הוכנסו למקום בשל חזותם וצבע עורם הכהה.
לטענתם, המקרה הראשון אירע כאשר הגיעו למקום עם חבר נוסף - שלושתם "ממוצא תימני" ובעלי "חזות מזרחית", אך המאחרת סירבה להכניסם בטענה כי באותו ערב מתקיימת מסיבה למוזמנים בלבד, אולם חברם שהינו בעל 'חזות אשכנזית' ואשר הגיע כעבור זמן מה, הוכנס למועדון ללא כל בעיה למרות שלא היתה בידיו כל הזמנה. כחודש לאחר מכן, שבו התובעים למקום, אך שוב לא הוכנסו, כאשר גם בפעם הזו נאמר להם כי הכניסה מותרת למוזמנים בלבד, וגם הפעם הגיע חברם 'האשכנזי' והוכנס ללא כל בעיה ובהמשך טענו התובעים כי למקום נכנסו מבלים רבים בעלי גוון עור בהיר ואילו הם נאלצו לשוב על עקבותיהם כשהם חפויי ראש.
בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בחדרה נגד מפעילת המועדון ומנהלו, דרשו התובעים פיצוי של 100,000 ש"ח בגין הפרת חוק איסור הפליה במקומות ציבוריים.
מפעילת המועדון ומנהלו טענו כי במקום מבלים בני כל הדתות, הלאומים וגווני העור, וגם התובעים עצמם בילו במועדון מספר פעמים בעבר. לטענתם, המארחת לא הונחתה בזמן אמת את מי להכניס, אלא אם היא מזהה "ניצוצות של אלימות" בקרב הבליינים, ובנוסף טענו כי ככלל הכניסה למועדון הינה למוזמנים. לגבי הכנסת חברם של התובעים, נטען כי ייתכן והמארחת סברה בטעות כי הוא אחד המוזמנים, או שהתקבלה דרישה ממי מבעלי המועדון להכניסו.
השופט נאסר ג'השאן קיבל כאמור את התביעה באופן חלקי. ראשית, הביע השופט את מורת רוחו מעצם קיומם של סכסוכים מסוג זה והטרמינולוגיה הכרוכה בהם. "....הטרמינולוגיה שבה נאלץ בית המשפט להשתמש בדרכו להכרעה רוויה מושגים כגון "צבע עור", "כהה עור", בהיר עור", "שחור", "לבן", "ארץ מוצא", "בעל חזות תימנית", "בעל חזות מזרחית", "בעל חזות אשכנזית", ואם לא די בכל אלה, אף המילה "סיליקציה" בעלת קונטציה המעוררת חלחלה חדרה למילון המונחים של "הבליינים" וכך מצאה היא את דרכה לכתבי הטענות של הצדדים" כתב השופט.
נקבע, כי במקרה הנדון, כאשר מדובר בשתי הזדמנויות שונות בהן לא הוכנסו התובעים ואילו כניסת חברם הותרה, כאשר ההבדל היחיד ביניהם הוא מראם החיצוני, הרי שמתקיימת חזקת הפלייה על רקע מוצא או גזע, ואילו המועדון לא סתר חזקה זו, בין היתר מאחר וטענתו כי המועדון היה פתוח למוזמנים בלבד נסתרה, ולא הובא כל נימוק המניח את הדעת לגבי התנהלות המועדון פעמיים.
השופט ציין כי אין פסול בכך שהתובעים הגיעו בפעם השנייה למועדון על מנת לאסוף ראיות ולהסריט את האירוע, שכן הם הופלו באירוע הראשון, ולכן שבו למקום על מנת לתעד את התנהלותו הנפסדת של המועדון, ואכן הופלו שנית.
לעניין הפיצוי, נקבע כי בהתחשב בכך שפעם השנייה הגיעו התובעים למועדון גם על מנת לתעד את אפלייתם, הרי שיש לחייב את המועדון לשלם לכל אחד מהם פיצוי 15,000 שקלים. בנוסף, חויב המועדון לשלם לתובעים הוצאות משפט של 2,500 שקלים לכל תובע.
לפסק הדין בעניין סייאג ואח' נ' קיי יזמות אומנות הבילוי והפנאי בע"מ ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.