רע"א 5150/02 ד"ר משה וינברג, עו"ד נ' קרון ביילס, עו"ד
בית המשפט העליון הפך היום את ההלכה לפיה לא ניתן להמציא הודעת צד ג' לצד שנמצא מחוץ לתחום השיפוט, מבלי שיהא גם נתבע בהליך העיקרי.
תקנה 500 (10) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, בין היתר, במצב בו מתנהלת בישראל תובענה נגד מאן דהוא, ואדם אחר שאינו בישראל, הנו בעל דין דרוש באותה תובענה.
האם ניתן לומר כי צד שלישי הינו "בעל דין דרוש או בעל דין נכון, בתובענה"? לפי ההלכה הנוהגת, מהווה ההודעה לצד שלישי "תובענה" נפרדת, שאינה חלק מן ההליך העיקרי ולכן, לא ניתן להמציא אותה מחוץ לישראל.
השופטת חיות קבעה כי יש לשנות את הפירוש המצמצם שקבע בית-המשפט לעניין תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין, ולהתאים אותו למציאות המודרנית. לפיכך, יש לפרש את המונח "תובענה", הנזכר בתקנה, כמכוון עצמו אל ההליך העיקרי, על ענפיו השונים ובכללם הליכי צד שלישי, שאינם אלא הליכי לוואי לתובענה העיקרית. בית המשפט הציע להחיל על הצד השלישי הזר, את אותו המבחן שהחילה הפסיקה לעניין נתבע זר, לפיו "בעל דין דרוש או נכון בתובענה", הוא מי שביהמ"ש היה מוסמך לברר נגדו את ההודעה לצד שלישי אם היה יושב בארץ.
רע"א 5150/02 ד"ר משה וינברג, עו"ד נ' קרון ביילס, עו"ד
למדור סדר דין אזרחי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.