הנוסע סיפר שבירידה מהקרון רגלו נתקעה במרווח שבינו לבין הרציף, והוא מעד ונחבל. חברת הביטוח טענה שהוא פשוט איבד שיווי משקל אבל השופט קבע שזו תאונת דרכים
בית משפט השלום בבאר שבע פסק לאחרונה כ-120 אלף שקל לגבר שנפצע לפני כ-7 שנים, עת ירד מרכבת בתחנת תל-אביב ההגנה. לגרסתו, שהתקבלה, רגלו נתקעה במרווח שבין הקרון לרציף והוא הוטח ארצה ונחבל בכל חלקי גופו. השופט תומר אורינוב הכיר באירוע כתאונת דרכים, תוך דחיית טענת מבטחת הרכבת שהאיש מעד בשל אובדן שיווי משקל בגלל החזקת מזוודות.
האירוע התרחש בנובמבר 2018. התובע (63) וחברו, שחזרו מטיול בוורשה, לקחו רכבת מנתב"ג לתל אביב ההגנה, ומשם לבאר שבע. בתביעה נטען שבמהלך הקונקשן, תוך כדי ירידת התובע מהרכבת, רגלו נתקעה במרווח שבין מדרגות הרכבת לשפת הרציף, והוא נפל ונחבל בחלקי גופו השונים.
למרות פציעתו המשיך התובע בנסיעתו דרומה, ופנה לקבלת טיפול רפואי ב"סורוקה", שם גובס בשל שבר בכף היד. מספר ימים לאחר מכן אובחן עם זעזוע מוח. מומחי בית המשפט, בתחומים האורתופדי והנוירולוגי, העמידו את נכותו הקבועה המשוקללת כתוצאה מהתאונה על כ-10%.
הנתבעת - חברת הפניקס, כמבטחת הרכבת - כפרה בתיאור נסיבות התאונה. היא העלתה תזה נגדית שלפיה התובע נפל מכיוון שאיבד שיווי משקל, לאחר שהרים שתי מזוודות במהלך ירידתו מהרכבת. מכל מקום, נטען, לנכויות שנקבעו לו אין השלכה תפקודית, והעובדה שלאחר התאונה שב האיש לעבודתו בעיריית באר שבע ואף סיים לימודי משפטים מוכיחה זאת.
מחדל ראייתי של הפניקס
אבל השופט אורינוב דחה את השערת הפניקס לתאונה. על רקע עדות שותפו לטיול של התובע ועד ראייה נוסף, שתמכו בגרסתו, נקבע שהוכח כי מבחינה עובדתית האיש נפל עקב היתקלות במרווח שבין הקרון לרציף - באופן המהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.
כך, מגרסת עד הראייה עלה שהוא אומנם לא ראה במה נתקלה רגל התובע, ואולם לדבריו האחרון אמר לו שהיא נתקעה במרווח שבין מדרגת הרכבת לשפת הרציף. "אומנם מדובר בעדות שמיעה", כתב השופט, "אולם עדות זו מותרת בהיותה אמירה ספונטאנית שנאמרה בעקבות אירוע מסעיר ומרגש, סמוך לאחר התרחשות האירוע ובעוד התובע תחת השפעתו".
צוין לעניין זה שמדובר בעד אובייקטיבי שאין לו היכרות מוקדמת עם התובע, דבר המגביר את אמינות גרסתו. כמו כן, הוא עמד מאחורי התובע, מבלי שאחר חצץ ביניהם, כך שראה את תהליך הנפילה. "גרסתו לא נסתרה בחקירתו הנגדית, והיא הותירה בי רושם מהימן", סיכם השופט.
מן העבר השני, נכתב, הפניקס לא העידה מטעמה את מנהל תחנת הרכבת בה התרחש האירוע, ואף לא הציגה את סרטוני מצלמות האבטחה הרלוונטיים משם במטרה להפריך את גרסת התביעה - באופן המחליש את טיעוניה ופועל לחובתה.
לעניין סיווג האירוע כ"תאונת דרכים", הבהיר השופט שהמונח מתייחס לנזק גוף שנגרם, בין היתר, עקב ירידה מ"רכב מנועי", שמצדו מוגדר אף כ"רכבת" - ומכאן שהאירוע חוסה תחת חוק הפלת"ד.
בדיון על אודות הנזק העיר השופט שעצם העובדה כי התובע הצליח להתחיל ואף לסיים לימודי משפטים בתקופה שלאחר התאונה מערערת את טענתו, לפיה נגרמה לו פגיעה תפקודית משמעותית. בנסיבות אלה הועמדה נכותו התפקודית בשיעור הזהה לזו הרפואית.
על רקע האמור פסק השופט לטובת נפגע התאונה עבור רכיבי הנזק השונים - כגון הפסדי שכר לעתיד, כאב וסבל ועזרת צד שלישי - פיצוי בסך 95,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של כ-23,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אור גרציק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.