הצעירה סיפרה שבמהלך ההפסקה ירדה במדרגות לכיוון הקומה השלישית ואז החליקה בגלל מים שהגיעו מהשירותים. השופטת חצתה את הפיצוי בין העירייה ומשרד החינוך
צעירה שלפני כ-15 שנה החליקה על מדרגות בית-ספרה ושברה את הקרסול תפוצה בכ-190 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בחיפה. הצעירה טענה שהחלקתה נבעה מרשלנות העירייה כבעלת מבנה בית הספר ומעסיקת צוות הניקיון, בעוד העירייה גרסה שהאחריות לתאונה היא דווקא של משרד החינוך כמעסיק של צוות ההוראה. השופטת טלי מירום חייבה את שניהם לפצות את הצעירה בחלקים שווים.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בדצמבר 2018, סיפרה הצעירה (26) כי בשנת 2009, בהיותה תלמידה בחטיבת ביניים בסח'נין, יצאה במהלך ההפסקה הגדולה מכיתתה הממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה של המבנה, וביקשה לרדת במדרגות לקומה השלישית.
לטענת הצעירה, כיום אחות במקצועה, עם תחילת הירידה היא החליקה על מים שהגיעו משירותי הבנים ואיבדה את ההכרה. כשהתעוררה, מצאה עצמה שרועה על רצפת הקומה השלישית כשסביבה מורה כלשהו ותלמידים. קרוב משפחתה הוזעק למקום והסיע אותה לקופת החולים ומשם הופנתה לחדר המיון בבית החולים לגליל.
בעקבות התאונה נגרמו לצעירה שברים בקרסול והיא נאלצה להיעדר חודשיים מבית הספר. לטענתה העירייה, שצוות ניקיון בית הספר מועסק תחתיה, התרשלה כלפיה כשלא דאגה להסיר את מפגע המים מהמדרגות - דבר שהיה מונע את פגיעתה ונזקיה.
העירייה, לעומת זאת, הפנתה את החצים לכיוון משרד החינוך שמעסיק את צוות ההוראה בבית הספר, והגישה נגדו הודעת צד שלישי, אלא שמשרד החינוך לא לקח אחריות וטען שהעירייה אחראית.
18 תאי שירותים, מנקה אחת
ראשית קבעה השופטת מירום שעצם התאונה הוכחה. היא ציינה אמנם שמדובר בעדות יחידה של התובעת, אלא שהמסמכים הרפואיים מזמן אמת, בהם נרשם שהצעירה נפלה ממדרגות בית הספר, מהווים "סיוע" לעדותה ומצדיקים לקבוע שהתאונה התרחשה כגרסתה.
בתוך כך השופטת הדפה את טענת העירייה שלפיה נפילת הצעירה נבעה כתוצאה מכך שאיבדה את ההכרה, ולא ממים שהיו על המדרגות. "עניין אובדן ההכרה לא צוין לא בהפניה מקופת החולים ולא בקבלה בבית החולים, ולמעשה אין כל ודאות כי אכן אירע", הדגישה.
בהמשך קבעה השופטת שעצם הותרת המים על המדרגות מבלי להציב שלט המתריע מפני המפגע מהווה רשלנות. אכן, העירה השופטת, לא ניתן להציב מנקה בכל מטר רבוע של בית הספר, בפרט במוסד נשוא התביעה שהינו רחב ידיים ומורכב מארבעה קומפלקסים.
אלא שממסכת הראיות עלה שביום התאונה הוצבה מנקה בודדת שהייתה אחראית על כל תאי השירותים שפרוסים ברחבי חטיבת הביניים. "קשה להלום כיצד אמורה עובדת ניקיון אחת לדאוג לבדה לכך שכל 18 תאי השירותים יהיו נקיים ויבשים לאורך כל יום הלימודים", כתבה השופטת.
השופטת קבעה ש-90% מהאחריות לנזקי הצעירה תוטל על העירייה, כמעסיקת צוות התחזוקה והניקיון, ועל משרד החינוך תחתיו מועסק צוות ההוראה בבית הספר, בחלקים שווים. את עשרת האחוזים הנותרים היא השיתה על הצעירה כאשם תורם, בנימוק שהיה עליה להיות עירנית יותר ולשים לב לאן היא הולכת.
לאחר ניכוי האשם התורם נפסק לצעירה פיצוי בסך 154,350 שקל, בין היתר עבור כאבה וסבלה והפגיעה בכושר השתכרותה, בתוספת כ-35 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד עבד אלכרים בדארנה
- ב"כ העירייה: עו"ד שאדי גנטוס ועו"ד עוסמאן אבו ריא
- ב"כ משרד החינוך: עו"ד עדי מיכלין ועו"ד אריאלה מיכלין
עו"ד יואב בלומוביץ’
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין