הבעל טען שההסכם שמנשל אותו מ-3 דירות נחתם תחת כפייה ואיומים מצד אשתו וחמיו, ולכן הוא בטל. ביהמ"ש ציין שבקשתו סותרת התנהלות קודמת
בהחלטה שפורסמה לאחרונה סילק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב תביעה לביטול הסכם ממון שהגיש גבר הנמצא בהליכי גירושים. התביעה הוגשה בעיצומם של הצעדים למימוש ההסכמות, לאחר שבית המשפט כבר מינה כונסי נכסים לצורך מכירת הדירות נשוא ההסכם. השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר קבעה שהגשת התביעה אינה מתיישבת עם התנהלות קודמת מצד התובע ואף נגועה בשיהוי וחוסר תום לב. היא מחקה את התביעה והטילה עליו הוצאות משפט.
הצדדים התחתנו בשנת 1998 והביאו לעולם ארבעה ילדים. לאחר 17 שנות נישואים יחסיהם התערערו על רקע רומן שניהל התובע עם אישה אחרת. בנסיבות אלו פצחו השניים בהליכי גירושים, כאשר בשלב מסוים הם חתמו על הסכם ממון שנועד להסדיר את מצבם המשפטי למקרה שימשיכו בנישואיהם או ייפרדו. ההסכם אושר בבית המשפט.
הצדדים חזרו לחיות יחד עד שהתברר לאישה שבעלה הפר את סעיף הנאמנות בהסכם וחזר לבגוד בה. בתגובה חזרה האישה לזירה המשפטית, והגישה בין היתר תביעה לאכיפת הסכם הממון ולהעברת חלק מנכסי הצדדים לבעלותה הבלעדית מכוח ההסכם. בית המשפט נעתר לבקשתה, מינה שמאי להערכת שווי הנכסים ומינה כונסי נכסים למכירתם למרבה במחיר.
כמעט שנה חלפה והגבר, שהחליף בינתיים ייצוג משפטי, הגיש תביעה לביטול הסכם הממון, שלדבריו מנשל אותו מנכסיו ומעניק לנתבעת זכויות מלאות ב-3 מתוך 6 דירות השייכות להם. לטענתו מדובר בהסכם דרקוני, חד צדדי ומקפח, שנחתם בכפייה ואיומים מצד אשתו ואביה אשר איימו להלשין עליו לרשויות המס ולמקום עבודתו.
הנתבעת מנגד הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף. היא טענה שמדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית שהוגשה בחוסר תום לב במטרה להתיש אותה, וציינה שההסכם אושר לאחר דיונים ממושכים בהם התובע היה מיוצג, כך שאין עילה לבטלו.
שש שנים שיהוי
השופטת ז'יטניצקי רקובר סקרה את תקנות סדר הדין החדשות והגיעה למסקנה שיש לקבל את בקשת הסילוק של האישה.
"בתקנות החדשות הורחבו העילות למחיקת תביעה על הסף", כתבה השופטת, "בראי הפסיקה והתקנות החדשות מקרה זה נכנס לגדר החריגים המצדיקים היעתרות לבקשת המבקשת לסילוק על הסף על ידי מחיקת התביעה".
השופטת ביססה את החלטתה על שני נימוקים מרכזיים – שיהוי בלתי סביר בהגשת תביעת הביטול, והיותה נוגדת להתנהלות קודמת מצד התובע.
באשר לנימוק הראשון הסבירה השופטת שההסכם נשוא התביעה אושר ב-2016 כאשר התביעה לביטולו הוגשה שש שנים לאחר מכן, בשנת 2022. לדבריה מדובר בשיהוי העומד בסתירה מוחלטת לדרישות החוק, ודי בו כדי להיעתר לבקשת הסילוק.
בתוך כך השופטת נימקה שככל וההסכם אכן נחתם תחת כפייה ואיומים היה על התובע להגיש את התביעה לביטולו תוך זמן סביר ממועד הפסקת הכפייה (שחל מיד לאחר החתימה) ולא להמתין תקופה כה ארוכה כפי שקרה בפועל.
ביחס לנימוק השני ציינה השופטת שהתיק נמצא בשלב מתקדם ביותר, לאחר שניתנו בו החלטות בנוגע לאכיפת ההסכם מבלי שהתובע טרח לערער עליהן, והן הפכו חלוטות. עוד היא ציינה שבמועד הגשת התביעה הצדדים כבר היו באמצע הליך כינוס נכסים.
הרושם שנוצר, כך השופטת, הוא שהתובע מנסה להתיש את הנתבעת בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לפיכך היא מחקה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
- ב"כ הבעל: עו"ד ציון סמוכה
- ב"כ האישה: עו"ד רונן דליהו
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין