הנאמן בתיק פשיטת הרגל של בעלי הוניגמן טען שהזכות לקיזוז הפסדי ההון שנוצרו עקב מימוש משכנתא לטובת מרכנתיל דיסקונט – שתוביל להחזרים של 7 מיליון שקל – לא שייכת לבנק אלא לכלל הנושים. ביהמ"ש הסכים עמו.
בנק מרכנתיל דיסקונט מכר נכס ממושכן של האחים הוניגמן תמורת כ-20 מיליון שקל ונדרש לשלם מס שבח של 7 מיליון שקל. מאחר שהמימוש צפוי להסב לאחים הפסדי הון היה הבנק אמור, לשיטתו, לקבל החזר מלא על מס השבח. אולם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופט חגי ברנר קיבל לאחרונה את בקשת הנאמן להעביר את ההחזר לקופת הנושים במקום לבנק.
הנאמן הגיש את הבקשה בעקבות האפשרות להעשיר את קופת הנושים הרבים של האחים הוניגמן בסכום לא מבוטל של כ-7 מיליון שקלים. טענתו הייתה כי לפי הפסיקה בנושא הפסדי ההון של האחים כמו גם הזכות לקזז את ההפסדים עם תשלום מס השבח נתונה לו (כמי שבא בנעליהם) ולא לבנק.
לעומתו טען הבנק כי הפסדי ההון שייכים לו בהיותו נושה מובטח שמעמדו גובר על מעמדם של הנושים האחרים. הבנק הוסיף וטען כי נוסחו של שטר המשכנתא קובע כי זכותו חלה על כל הזכויות וטובות ההנאה החלות על הנכס הממושכן, לטענת הבנק זה כולל גם את הפסדי ההון.
הבנק הוסיף כי לא ייתכן שהנושים הרגילים ייהנו מהפסד ההון שעה שהוא זה ששילם את המס.
פרשנות יצירתית
אולם סגן הנשיא ברנר סבר כי "הדין עם הנאמן". השופט קבע כי נוכח העובדה שהבנק הוא "נושה מקצועי, מיומן ומתוחכם, הנעזר בליווי צמוד של עורכי דין", היה עליו לנסח את שטר המשכנתא "באופן כזה שיהיה ברור ונעלה מכל ספק כי גם הזכות ליהנות מהפסדי הון נכללת בגדרם של הנכסים המשועבדים".
במילים אחרות, מאחר שלא כתוב בשטר המשכנתא במפורש שהבנק זכאי ליהנות מהפסדי ההון של האחים-החייבים, הרי שהזכות לא שייכת לו. הניסוח הכללי בשטח, קבע השופט, לא עונה על קביעותיו של בית המשפט העליון בנושא.
"שתיקתו של שטר המשכנתא בכל הנוגע להפסדי ההון", נכתב, "פועלת לחובתו של הנושה המובטח ולטובת הנושים הרגילים, ואין להשלים על דרך הפרשנות היצירתית את מה שלא נכתב באופן מפורש בשטר המשכנתא, באופן שייגרע חלקם של הנושים הרגילים לטובת הנושה המובטח".
השופט הוסיף כי קבלת בקשת הנאמן תוביל להגדלת קופת הנושים הרגילים בסכום של כ-7 מיליון שקל – שייגרע מהבנק. זו אמנם תוצאה קשה עבור הבנק אבל אין להתעלם מכך שממילא יש לו יתרון מובנה על פני הנושים הרגילים והוא יכול היה "לכלכל את צעדיו באופן אחר" באמצעות ניסוח מדויק יותר של השטר.
כמו כן, השופט ציין כי מאחר שהחוב לבנק עומד על כ-18.5 מיליון שקל והנכס נמכר תמורת כ-20.5 מיליון שקל, גם לאחר תשלום מס השבח יוותר אצל הבנק סכום נכבד שיעמיד אותו במצב טוב בהרבה מזה של הנושים האחרים, וממילא את יתרת החוב (או לפחות את חלקה) הוא יוכל לגבות כנושה רגיל.
- הנאמן: עו"ד נדב לב
- ב"כ הבנק: עו"ד עמית לדרמן
* עו"ד שמואל מיכאל עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין