לפני 25 שנה אישרה האגודה לאחת מחברות המושב להשכיר את המשק שלה לחברות הסלולר תמורת תשלום חודשי. לאחרונה התקבלה תביעת המושב לסלק את האנטנות, לאור העובדה שמדובר במקרקעי ציבור המיועדים לחקלאות
הפסד צורם לענקיות הסלולר "סלקום" ו"פלאפון" נרשם לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות. השופט ישראל פת קיבל את תביעת מושב בית גמליאל לסלק אנטנות שהוצבו בשטחו מכוח הסכמים שנכרתו בין חברות הסלולר לבין חברים במושב. נקבע כי ההסכמים לא קיבלו את אישור רמ"י ומגלמים מתן רשות מוגבלת בלבד להצבת האנטנות. לפיכך, על הנתבעות לפנותן תוך חודשיים.
לא תמיד הייתה האגודה בעמדה סרבנית להצבת האנטנות. מתברר שב-1999 היא אישרה לאחת מחברות המושב להתקשר עם "פלאפון" בהסכם להקמת האנטנות תמורת 6,250 שקל בחודש. אגב, אחד מחברי האגודה שהצביע בעד המהלך היה, במפתיע או שלא, בנה של המחזיקה בקרקע. בהמשך התקשרה אותה חברת מושב גם עם "סלקום".
אלא שבתביעה שהוגשה לבית המשפט ביולי 2017 סיפרה האגודה שמאז בוצעו בהנהלת המושב חילופי גברי, וכעת עמדת ועד ההנהלה היא שעל המחזיקים הנוכחיים במשק – נכדה של המשכירה המקורית, שבינתיים הלכה לעולמה, ורעייתו ("הנתבעים") – לסיים את ההתקשרות עם חברות הסלולר מיד עם פקיעת ההסכמים עמהן.
לטענת האגודה, אין לנתבעים זכות קנויה בקרקע המוחזקת על-ידם, והיא עומדת לרשותם לשימוש זמני ולצרכי חקלאות בלבד. בנסיבות אלה היא ביקשה לפנות את האנטנות תוך חיוב הנתבעים לשלם לה דמי שימוש ראויים בסך 1,228,500 שקל, בגין השימוש הפסול בחלקה ב-7 השנים שקדמו להגשת התביעה,.
מנגד טענו הנתבעים שהאגודה לא יכולה לחזור בה מהסכמתה הראשונית להצבת האנטנות, משמדובר בהתקשרות בלתי הדירה (בלתי חוזרת). גם חברות הסלולר הביעו תמיהה על כך שהתביעה הוגשה שנים רבות אחרי שהאגודה למעשה אישרה להן להציב אנטנות.
ייעוד הקרקע: חקלאות
השופט פת הסביר שהבסיס הנורמטיבי לתביעה הוא סעיף 16 לחוק המקרקעין, הקובע כי "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". לדבריו, משלאגודה זכות חכירה במקרקעין מושא התביעה, הרי שהיא זו שזכאית להחזיק בהם ואף לדרוש את מסירתם ממי שמחזיק בהם שלא כדין.
עוד הסביר השופט, כי האגודה כפופה להסכם המשבצת בינה לבין רמ"י, המייעד את קרקעות המושב לשימוש חקלאי. יתרה מזאת, ההסכם אוסר על העברת זכויות בקרקע לגורם אחר בלא אישורה של רמ"י.
כלומר, לא די בהסכמת האגודה להעביר ולהשכיר את הנכס לאחר, אלא יש צורך בקבלת הסכמה מטעם בעלת הקרקע – רמ"י.
אלא שלדברי השופט, הסכמה כזאת מעולם לא הוצגה. "לא מצאתי כי האגודה הציגה הרשאה בכתב מטעם רמ"י, המביעה את הסכמתה של רמ"י להשכרת הנכס לצרכי הקמת אנטנות סלולריות, ובעניין זה האצבע המאשימה מופנית גם כלפי האגודה עצמה", כתב.
השופט העיר כי ההרשאה שנתנה האגודה ב-1999 להשכרת הקרקע לענקיות הסלולר היא בגדר היתר של רצון טוב בלבד, ממנו היא יכולה לחזור בכל עת – קל וחומר כשמדובר בהסכם הדורש את אישורה של רמ"י למהלך.
בהקשר לכך חידד השופט כי לפי הפסיקה אין אפשרות לתת רשות בלתי מוגבלת במקרקעי ציבור.
לצד זאת נקבע שאין לאגודה זכות לקבלת דמי שימוש.
השופט קבע שיש לפנות את האנטנות תוך חודשיים, ופסק לטובת האגודה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 90,000 שקל.
- ב"כ האגודה: עו"ד עופר שרם
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אמיר פבה
- ב"כ "פלאפון": עו"ד משה מזרחי
- ב"כ "סלקום": עו"ד יעקב אמסטר
עו"ד שאול אטיאס
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין