ביקורת נוקבת על ״איילון״: האשימה מבוטחת במרמה ללא כל ביסוס

נהגת שרכבה החדש נפגע בתאונה נאלצה לתבוע את המבטחת לאחר שזו טענה כי היא ביימה את האירוע. בית המשפט חייב את חברת הביטוח במלוא סכום התביעה בתוספת הוצאות גבוהות במיוחד

השופטת ג'אדה בסול מבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה נהגת נגד חברת איילון. רכבה של הנהגת ניזוק בתאונה בכפר עראבה לפני כשנתיים. המבטחת סירבה לשלם תוך העלאת טענות כלליות על מרמה וקנוניה. השופטת קבעה שניהול ההליך היה מיותר ועמדת המבטחת הייתה תלושה מהמציאות. איילון תשלם על הנזקים כ-60,000 שקל בתוספת הוצאות בגובה חצי מהסכום.

מדובר  בתביעה על סך 59,223 שקל, אשר הוגשה על ידי בעלת רכב טויוטה שבוטח בחברת ״איילון״ בביטוח מקיף.

התובעת סיפרה שביולי 2020, בשעות הבוקר המוקדמות, היא נסעה עם הטויוטה למקום עבודתה. באותו זמן, יצא הנהג המעורב עם רכבו בנסיעה אחורנית מחניית בית הוריו ביישוב, ופגע ברכבה. 

איילון טענה למעשה מרמה, הן מצד התובעת והן מצד הנהג המעורב. בין היתר, היא טענה למסירת פרטים כוזבים, הגדלת נזקים, הכשלת בירור החבות, ואף להיות התאונה תאונה מבויימת. היא הוסיפה כי התובעת והנהג הנוסף רקמו קנוניה כדי להונות אותה. 

השופטת בסול כתבה כי תביעה זו לא הייתה אמורה להתנהל כלל, ונדמה שעמדת הנתבעת נובעת מהעובדה שבמדובר בסכום נזק גבוה שנגרם לרכבה של התובעת.

היא ציינה שבמהלך הדיון התברר כי כלל אין כל היכרות בין התובעת לבין הנהג המעורב, ולא ברור מה הוא "הערך המוסף" של הקנוניה הנטענת, אם אכן הייתה קנוניה. ״נראה כי נעשו מאמצים כבירים כדי לחלץ איזה נתון כדי לטעון לטענת מרמה״, כתבה.

השופטת הוסיפה כי הנתבעת השקיעה מאמצים רבים בחקירת התאונה, לרבות הכנת דוח בוחן תאונות, אשר נערך כשנה לאחר קרות התאונה. היא כתבה כי חוות הדעת הבוחן שהוגשה מטעם הנתבעת עוסקת בספקולציות והשערות על בסיס נתונים לא מלאים, ואין לתת לה משקל. 

עוד כתבה השופטת כי עדות התובעת, אחיה ובעלה שהגיעו למקום התאונה, כמו גם עדות הנהג המעורב, היו אמינות, אף אם נפלו אי דיוקים קלים בגרסותיהם. 

״התובעת ועדיה הותירו רושם חיובי מאוד, מדובר באנשים פשוטים שכלל לא נראה כי מי מהם איננו מוסר גרסה אמיתית, או כי הוא משקר, ולא ברורה לי עמדת המבטחת המסירה כיסוי ביטוחי״, הדגישה השופטת.

לא די בחשדות

השופטת בסול הוסיפה כי שמאי הנתבעת העלה חשדות למרמה לאחר שקבע שאין התאמה בין מצב הרכב המעורב לבין הנזקים בטויוטה, מבלי שטרח לבדוק את הטויוטה.חוות דעתו דלה בפרטים, והיא ערוכה בהתאם לאותו הלך רוח כלל של הנתבעת: המטרה סומנה, ולאחר מכן הוקפה בעיגול.

השופטת הבהירה כי כמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענת מרמה, אשר לה גוון מעין פלילי, הם גבוהים יותר. אין די בהעלאת חשדות, ללא ביסוסן במידה המספקת, כדי להביא לקביעה כי התובעת  פעלה במרמה, הכשילה  את בירור החבות של איילון, ומסרה מידע כוזב אודות נסיבות התאונה או היקף הנזק.

בנסיבות אלה קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את הנתבעת לשלם לתובעת 59,223 שקל בתוספת הוצאות גבוהות במיוחד בסך של 30,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין