דוד חתם על תצהיר שבו התחייב להעביר לבת אחותו חצי מהרכוש שיירש מאמו לאחר מותה. כשהגיע הזמן ליישם את ההצהרה הוא עשה זאת באופן חלקי בלבד, ונתבע
תביעה של אחיינית נגד דוד שלה התקבלה לאחרונה חלקית, והשופט הבכיר אהוד שוורץ מבית משפט השלום בתל-אביב חייב אותו להעביר לה חצי מהכספים שקיבל ממכירת הדירה של אמו (וסבתה) המנוחה, בסכום של כ-400 אלף שקלים.
האחיינית ביססה את התביעה, שהוגשה ב-2014, על תצהיר עליו חתם הדוד ב-2004 ובו התחייב להעביר לה חצי מהרכוש שיקבל מירושת אמו. לדבריה, היא קיבלה מדוד שלה חצי מהכספים של סבתה אבל הוא סירב לתת לה את חלקה בכספים שקיבל תמורת דירתה.
האחיינית ציינה כי התצהיר גובש בהתבסס על רצונה של סבתה המנוחה שרכושה יחולק שווה בשווה בינה לבין דוד שלה. לפי הנטען, ב-2004 שינתה סבתה את הצוואה הראשונה שלה, שחילקה את הרכוש שלה שווה בשווה בין שני ילדיה – אמה ודודה, משום שחששה שחצי מהעיזבון ילך לנושים של הוריה, שהעסק שלהם קרס. לכן, היא ערכה צוואה חדשה שבה הורישה את כל הרכוש לבן שלה אבל חזרה והודיעה שהיא רוצה שחצי מהעיזבון יגיע לנכדתה, ולשם כך נערך התצהיר.
גרסת הדוד הייתה כי הרצון של אמו התבטא בצוואה האחרונה שלה שהורישה לו את כל רכושו, ואילו על התצהיר הוא חתם מתוך רצון לעשות מעשה טוב עבור האחיינית שלו.
הטענה העיקרית שלו הייתה כי התצהיר הוא הסכם מתנה שהיה רשאי לבטל עקב ההתנהגות המחפירה של האחיינית שלו והוריה, שהגישו נגדו תביעות סרק וגרמו לו לבזבוז זמן וכסף. הוא הוסיף כי דווקא ביקש לתת לאחיינית שלו את המתנה בתנאי שהיא והוריה יתחייבו שלא לתבוע אותו, אבל אביה סירב לכך.
עוד טענה שהעלה הייתה שלתצהיר אין תוקף משום שהוא נחשב לעסקה בירושה שאסורה על פי חוק הירושה.
עסקה לגיטימית
השופט הבכיר אהוד שוורץ קבע שהאחיינית זכאית לקבל את חלקה בכספי מכירת הדירה. הוא דחה את הטענה של הדוד שהתצהיר לא חוקי, תוך שהסביר כי לא מדובר בעסקה אסורה בירושה אלא בעסקה לגיטימית בעיזבון. התצהיר לא עסק בזכויות ירושה – הוא לא הפך את האחיינית ליורשת – אלא בהתחייבות של הדוד להעביר לאחייניתו חצי מהעיזבון שיקבל.
השופט גם לא סבר שהדוד התכוון במקור להתנות את העברת הכספים בהתחייבות כלשהי מצד אחייניתו או הוריה. נוסח התצהיר והעובדה שהעביר לאחיינית חצי מהכספים שהותירה אמו, קבע, מראה שהכוונה הייתה להעניק לה חצי מהעיזבון ללא תנאי.
השופט הוסיף כי גם בהנחה שהתצהיר הוא הסכם מתנה שאפשר לבטל עקב התנהגות מחפירה מצד המקבל, הדוד התמקד בהתנהלותם של אחותו ובעלה, ולא תיאר כל התנהגות בעייתית מצד אחייניתו.
משכך, השופט קבע שהדוד צריך לעמוד בהתחייבות שלו בתצהיר, והורה לו לשלם לאחייניתו כ-400 אלף שקלים.
יצוין כי האחיינית גם דרשה החזר של כ-400 אלף שקלים נוספים שלטענתה משך הדוד מחשבונותיה של סבתה שלא כדין, אבל תביעתה בעניין זה נדחתה. השופט שוורץ קבע שהיא לא זכאית לתבוע זאת מאחר שאין לה מעמד של יורשת. מהסיבה הזו ההליך הסתיים ללא פסיקת הוצאות.
לפסק הדין בת"א 35327-11-14
- ב"כ התובעת (האחיינית): עורך דין בועז קראוס, עמית אלזם עורך דין צוואות וירושות
- ב"כ הנתבע (הדוד): עו"ד טל איטקין
עו"ד שאול אטיאס
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין