אדם שהיה חייב מיליוני שקלים בעקבות הלוואה פרטית שנטל העביר את הסכום למגשר שמינו הצדדים. המגשר לא העביר את הכסף לנושה. תביעה שהגיש האחרון מול החייב התקבלה לאחרונה.
אדם שהלווה 5 מיליון שקל לאחר תבע ממנו לפרוע את החוב לאחר שקיבל ממנו חזרה רק 1.5 מיליון שקל. החייב טען שפרע את מלוא החוב במסגרת הליך גישור שניהלו הצדדים. השופט גרשון גונטובניק קיבל את טענתו שהכסף עבר למגשר אך קבע שמאחר שהנושה לא הסכים לקבל את הכסף באופן הזה, החוב מולו נותר שריר וקיים.
התובע סיפר שהלווה לנתבע 2.6 מיליון דולר וכבטוחה הוסכם שיועברו לו חצי ממניות החברה שהייתה בבעלות הנתבע.
בהמשך הוא נעצר והוסגר לארה״ב בגין פרשה אחרת, שם ריצה עונש מאסר. לדבריו, כששב לארץ גילה שהנתבע ניצל את מצוקתו והעביר את המניות שהובטחו לו לצד שלישי.
התובע הוסיף שהנתבע פרע 1.5 מיליון שקל בלבד מתוך החוב. ב-2009 החל ביניהם הליך גישור לפתרון הסכסוך הכספי. ב-2011 הם חתמו על הסכם גישור שלפיו סכום החוב יועמד על 5 כך שהנתבע חייב עוד 3.5 מיליון שקל.
הנתבע טען ששילם את מלוא הסכום למגשר על מנת שיעביר אותו לתובע. לדבריו, אחיו של התובע, שייצג אותו בהליך הגישור, הסכים באותו מעמד כי דין תשלום למגשר כדין תשלום לנושה.
התובע מצדו השיב כי תשלום למגשר אינו מבטל את החוב מולו ומעולם לא הסכים לכך. הוא הדגיש שמדובר בסוגיה מהותית שלא הוזכרה בהסכם.
תוצאה קשה
״המקרה שלפני אינו שגרתי כלל ועיקר... המציאות אינה מפסיקה להפתיע״, כתב השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב בפתח דבריו.
השופט הבהיר כי מחומר הראיות עולה שהנתבע אכן העביר למגשר 3.5 מיליון שקל, במטרה לסגור את החוב. כמו כן, לא הוכח שהמגשר העביר את יתרת הכספים שקיבל מהנתבע לתובע או למישהו מטעמו.
לדברי השופט, לא ניתן לקבוע שהצדדים הסכימו שדין תשלום למגשר כדין פריעת החוב או כדין תשלום לנושה.
השופט הסביר כי במקרים רבים הנושה מתקשר עם החייב לאחר בדיקה ושקילה של מאפייניו הספציפיים. ככל שהחייב מבקש להעביר את חובו מהנושה לאדם אחר, נדרשת הסכמת הנושה, שאחרת עלולים להיפגע האינטרסים הלגיטימיים שלו.
הוא הדגיש כי לא די בהסכמה להעברת התשלום דרך צד שלישי והנושה צריך להסכים כי גם במקרה בו הצד השלישי לא יפרע את החוב החייב המקורי ״ייצא מהתמונה״.
הוא קבע שהסכם הגישור אינו כולל כל סעיף שלפיו דין תשלום למגשר כדין פירעון החוב וניכר שהצדדים גם לא סיכמו ביניהם עניין זה בעל פה.
לדבריו, אמנם מדובר בתוצאה קשה עבור הנתבע אך היא ״אינה מצדיקה את פריצת גדרי דיני הנשייה המסחרית״. עוד כתב השופט כי ראוי שהדיונים יימשכו בין הנתבע לבין המגשר.
בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה וקבע שעל הנתבע לשלם לתובע 3.5 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה והוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד ליעד שׁטֶרְצֵר
- ב״כ הנתבע: עו"ד שלומי חבה ועו"ד אמיר שטרן
עו״ד רלי ארביב
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין