החייל היה עד להתאבדות אחיו כשהיה בן 12. הוא הוצב בתפקיד מבצעי מסוכן, באותה גזרה של האח המנוח וכתוצאה מכך פיתח הפרעה נפשית.
ועדת ערר קיבלה לאחרונה ערעור של חייל על החלטת קצין התגמולים שלא הכיר בו כנכה צה״ל. נקבע כי הצבא היה צריך להימנע מהצבת החייל בגזרת הר דוב בה שירת אחיו. ב-2006 האח ירה בעצמו עם נשקו האישי מול עיניו. הוועדה קבעה שהצבה זו השפיעה לרעה על מצבו הנפשי של החייל וביטלה את ההחלטה.
בערר, שהוגש באמצעות עו״ד יפתח קיפרמן, סיפר החייל כי לפני גיוסו עבר טיפול נפשי, לאחר שהיה עד להתאבדותו של אחיו הגדול. עם זאת, הוא התגייס לשירות סדיר ב-2011 עם פרופיל 97. לדבריו, לאחר שעבר טירונות בה סבל מבעיות חברתיות, הוצב לשרת כגשש דווקא בגזרת הר דוב בה שירת אחיו. זאת, על אף בקשתו ובקשת בני משפחתו שלא לשבצו בגזרה זו.
הוא הוסיף כי השירות שנכפה עליו, בחברת גששים ותיקים שהכירו את האח המנוח, הסבו לו מצוקה נפשית אך רק בספטמבר 2012 הוא הועבר לשרת בגזרה אחרת. בהמשך התעוררה אצלו תגובה נפשית חריפה אושפז במרכז לבריאות הנפש שם שהה עד 2013. פסיכיאטר צבאי קבע שהוא סובל מהפרעת הסתגלות בעלת מאפיינים חרדתיים ברורים. בשל כך הורד הפרופיל הרפואי שלו ל-21 והוא שוחרר מהשירות.
בחוות דעת רפואית שהגיש המערער נקבע כי יש קשר סיבתי בין מחלתו הנפשית לבין שיבוצו באותה יחידה של אחיו. המומחה כתב כי המערער פיתח סכיזופרניה שהחלה כהפרעת הסתגלות לשירות הצבאי או הפרעת הסתגלות בעוצמה של הפרעה פוסט טראומטית עם סימפטומים פסיכוטיים, ויש להכיר בלחצי השירות כגורם למחלה הנפשית.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו״ד מראם עילבוני מפרקליטות מחוז חיפה, צירף חוות דעת מטעמו שלפיה התנהגות המערער אינה עונה על הקריטריונים המקובלים של פוסט טראומה ובכל מקרה, התאבדות אחיו התרחשה בבית, ולא בצבא, מה ששולל לדבריו את הטענה שהצבת החייל לשירות באותה גזרה עוררה בו רגשות חרדתיים.
רגישות מיוחדת
״שלטונות הצבא שגו כאשר התעלמו מפניית בני משפחתו של המערער, שביקשו למנוע הצבתו בגזרה צפונית בה שירת האח שהתאבד״, כתב יו״ר הוועדה, השופט אורי גולדקורן. לדבריו, היה על שלטונות הצבא לנהוג בזהירות מופלגת בטרם הציבו את החייל לשרת בתפקיד מבצעי בזירה מסוכנת.
זאת ועוד, הצבת החייל בגזרת לחימה בה שירת אחיו המנוח עומדת בניגוד לעמדה הרשמית של הצבא והוראות מטכ״ל המחייבות התחשבות בבני משפחות שכולות.
השופט קבע שהחייל הוכיח שהצבה זו השפיעה לרעה על מצבו הנפשי. לדבריו, מאחר ואין ביטוי למחלה נפשית קודם גיוסו של החייל, המסקנה היא שיש קשר סיבתי של גרימה (להבדיל מהחמרה) בין שירותו באותו תפקיד וזירה בה שירת אחיו לבין מחלתו הנפשית.
עוד ציין השופט כי עבור החייל, בעל רגישות מיוחדת כתוצאה מאירוע טראומטי בילדותו, יצרה ההצבה לשירות מבצעי בזירה מסוכנת תנאי שירות חריגים המבססים גם קשר סיבתי משפטי.
בסיכומו של דבר קבע השופט כי החייל הוכיח קשר סיבתי בין תנאי שירותו לבין מצבו הנפשי וביטל את החלטת קצין התגמולים.
קצין התגמולים חויב בשכ״ט עו״ד בסך 8,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין