בית המשפט מצא ליקויי בטיחות משמעותיים באתר הבנייה והטיל את האחריות למותו של העובד גם על בעלי הדירות – שלא טרחו לוודא שהקבלן ששׂכרו הוא קבלן מורשה. הפיצוי למשפחה: כמיליון וחצי שקל.
עובד בניין נפל באוגוסט 2008 מגובה של כשלוש קומות במהלך עבודתו באתר בנייה ונפצע באורח קשה. כשנה וחצי לאחר התאונה מצבו הוחמר והוא נפטר.
לייעוץ בנזקי גוף:
פנו ל- עו"ד דיני נזיקין
באפריל 2010 הגישו אלמנתו וילדיו תביעה לפיצוי על הנזקים שנגרמו לו ולאלמנתו, כמי שהייתה תלויה בו למחייתה. התביעה הוגשה נגד תשעה נתבעים, בהם הקבלן – המעסיק, בעלי הבית שהזמינו את העבודות, מתכננת הפרויקט וחברת הביטוח הראל.
מומחה רפואי מטעם התובעים קבע שהמנוח נפטר עקב הנפילה, שלטענת התובעים אירעה כשביקש לקחת כלי לצרכי עבודתו והחליק מגג הבניין, שהיה פתוח ולא מגודר. הנתבעים העלו גרסאות שונות ומשונות לנסיבות הנפילה: הם טענו כי הוא נדחף על ידי פועלים אחרים, חלקם טען כי נפל משום שתשומת ליבו הייתה נתונה לבחורות בסביבה, ואחרים טענו שניסה להתאבד.
מחדלים וסיכונים
אלא שהשופט עבאס עאסי מבימ"ש השלום בירושלים קיבל את גרסת התובעים, שנתמכה בעדויות ובתמונות שצולמו למחרת האירוע.
עוד נקבע כי בעלי הדירות והקבלן ששכרו – שבדיעבד הסתבר שאינו קבלן מורשה – הפרו חוקים רבים, בהם תקנות הבטיחות בעבודות בנייה, תקנות העבודה בגובה, תקנות ציוד מגן אישי וחוק רישום הקבלנים.
השופט מצא ליקויי בטיחות רציניים במקום: השטח לא גודר, היו בו מכשולים, לא הוצבו שלטי אזהרה ולא הותקנו אמצעי מיגון.
השופט קבע כי בעלי הדירות אחראים לא רק למחדלי הבטיחות אלא גם לכך ששכרו קבלן "לא חוקי". לתפיסתו, בעלי דירות שמזמינים עבודות בנייה מחויבים לדרוש מהקבלן להציג תעודת קבלן רשום ולוודא שהוא בעל רישיון חוקי.
לפי השופט, בעלי הדירות ממש עצמו את עיניהם למחדלים הרבים שבעבודת הקבלן, והדבר היה אמור להדליק אצלם נורה אדומה. אלא שלמרבה הצער, הם החליטו להפסיק את העבודה הרשלנית באיחור רב – לאחר שהמנוח נפל ונפגע.
השופט הוסיף וקבע כי בעלי הדירות והקבלן גם התרשלו כלפי המנוח: בעלי הדירות התרשלו בעצם העסקת הקבלן ובהמשך העסקתו גם לאחר שהתוודעו לעבודתו הרשלנית, ואילו הקבלן, בכך שלא קיים את תנאי הבטיחות ויצר סיכונים מופרזים.
גם המתכננת, קבע השופט, אחראית ברשלנות כלפי המנוח, כיוון שהתעלמה מהליקויים המשמעותיים בעבודת הקבלן ולא הזהירה את בעלי הנכס בנושא, מה גם שהחליטה שאין הצדקה כלכלית להעסיק מפקח צמוד במקום.
באשר לחברת הביטוח, נפסק כי בהתאם לפוליסה – המכסה רק אחריות צד שלישי ולא כוללת חבות מעבידים – היא תצטרך לשלם לתובעים פיצויים רק עד לסכום התחייבותה, שנכון להיום עומד על 642,445 שקלים, בניכוי השתתפות עצמית.
בנוסף לפיצוי מחברת הביטוח, השופט קבע שהיורשים זכאים לפיצוי של 676,150 שקל, ובנוסף תקבל האלמנה – שהייתה תלויה במנוח למחייתה – עוד 137,600 שקל. הקבלן יישא ב-70% מהסכומים, בעלי הדירות ב-20% והמתכננת ב-10%. לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6%.
על מזמיני עבודות בנייה לקחת בחשבון שעבודות אלו מועדות לפורענות ורוויות פגיעות, בעיקר בשל הסיכון הטמון בהן מחד ואי הקפדה על נהלי בטיחות מאידך. חשוב לדעת שאם לוקחים קבלן רשום כקבלן ראשי ומדווחים על כך לפיקוח על העבודה, הקבלן הראשי הוא שנושא באחריות לקיום הוראות הבטיחות.
בכל מקרה, רצוי לדאוג מבעוד מועד לכיסוי ביטוחי שיכסה את אחריות מזמין העבודה, בגין נזקי גוף ורכוש אם יגרמו, חלילה, לעובדים ולמבקרים באתר הבניה.
- ב"כ התובעים: עו"ד יוסי לחיאני
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אפרת ברוך אלטרץ, עו"ד אסף פוזנר, עו"ד גבריאל פרידמן, עו"ד א. אלרום
* עו"ד עמית אוריה עוסק בדיני נזיקין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין