החברה האשימה את הרוכש שלא ביצע את ההזמנה מהספקית. בית המשפט דחה את טיעוניה וקבע כי אין זה מתקבל על הדעת שתספק דירה שאינה ראויה למגורים. בנוסף לעלות המטבח תשלם החברה גם על איחור במסירה ועגמת נפש.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה את יזמית הבנייה "גינדי גרנדס" לשלם כ-110 אלף שקל לרוכש שקיבל דירה לקויה ללא מטבח באיחור של 4 חודשים. השופט יאיר דלוגין קבע כי אין זה מתקבל על הדעת שהחברה תמסור לרוכש, ששילם לה ממיטב כספו, דירה לא גמורה ולא ראויה למגורים.
הרוכש חתם ביולי 2011 על הסכם מכר לרכישת דירה בפרויקט של "גינדי" בראשון לציון תמורת 1,940,000 שקל. הדירה, שהייתה אמורה להימסר לו בנובמבר 2014 מסרה אותה בפועל כעבור שנה וזאת כשהיא ללא מטבח ויש בה ליקויים.
מאז ועד להגשת התביעה ב-2016 ניהל התובע דין ודברים עם החברה ללא הצלחה. בסופו של דבר הוא התקין מטבח על חשבונו והגיש את התביעה שכללה בין היתר דרישה לפיצוי על איחור במסירה והחזר עלויות התקנת המטבח ותיקון ליקויי בנייה.
גינדי טענה מנגד כי האחריות להיעדרו של המטבח רובצת על שכם התובע שלא שעה לפניותיה כי ייגש לספקית ויזמין את המטבח.
עוד נטען כי הדירה הייתה מוכנה למסירה כבר בנובמבר 2014 אך התובע שוב התעלם מהודעותיה, כך שהאיחור במסירה היה באשמתו.
האסימון היה צריך ליפול
השופט דלוגין עיין בהסכם המכר וקבע כי נכתב בו שהתקנת ארונות המבטח תיעשה "לפי החלטת החברה" וללא כל צורך בהשתתפות הרוכש. רק בנוגע למשטח העבודה מהשיש הייתה לו זכות לבחור את הגוון אולם אין זה אומר שאם לא מימש אותה החברה רשאית הייתה לשבת בחיבוק ידיים ולמסור לו דירה לא גמורה.
מלבד זאת נקבע שגינדי לא הוכיחה שאכן פנתה לתובע, כטענתה. המכתבים שהציגה היו גנריים, שמו של התובע לא הופיע בהם, מי ששלחה אותם לא הובאה לעדות ואף לא הוצגה כל ראיה על משלוח דואר.
"אין זה מתקבל על הדעת כי קבלן שמחויב למסור דירה... וייקבע מועד למסירת הדירה, כשהמטבח לא מותקן וכשהדירה לא גמורה בשל כך. התנהלות מעין זו, מעידה לצערי על אדישות כלפי האינטרס של הדייר, אם לא זלזול", נכתב בפסק הדין.
יותר מזה, השופט הדגיש כי החברה המשיכה להתנהל בצורה קלוקלת כשלא פעלה להתקנת המטבח אחרי המסירה, ולאחר מכן הציעה פיצוי זעום של כמה אלפי שקלים.
לגבי איחור המסירה פסק השופט דלוגין כי אף שהתובע רשאי היה לסרב לקבל לידיו דירה ללא מטבח הרי שהסכים לקבלה ולכן הוא לא זכאי לפיצוי על התקופה שלאחר המסירה.
באשר לתקופה שעד למסירה בפועל, נקבע כי כבר במרץ 2015 "האסימון כבר היה צריך ליפול" והתובע היה אמור להבין שמטבח כבר לא יותקן. כלומר, במועד זה היה עליו כבר לפעול להקטנת הנזק ולהתקין את המטבח בעצמו. משלא עשה כן — הפיצוי עבור האיחור יעמוד רק על התקופה שבין נובמבר 2014 למאי 2015.
בסיכומו של עניין נפסק לתובע פיצוי כולל של כ-87 אלף שקל בין השאר בגין איחור במסירה, עלויות מטבח, תיקון ליקויי בנייה ועגמת הנפש שנגרמה לו. בנוסף זכה התובע בהחזר הוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של כ-21,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ד. קירשנבוים, עו"ד ר. עקילוב-דן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מאיר וסקר, אליעד אברהם, עורך דין מקרקעין
עו"ד עמנואל יוזוק
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין