לפסק הדין בעניין לוי ואח' נ' שיכון ובינוי בע"מ ואח'
שיכון ובינוי מכרה לבני זוג דירה, שנבנתה ע"י הקבלנית סולל-בונה. בטענה שהדירה נמסרה להם באיחור ניכר והייתה מלאה בליקויים, הגישו בני הזוג תביעה נגד השתיים. התביעה התקבלה בחלקה, והנתבעות חויבו לשלם לבני הזוג פיצוי של כ-50 אלף שקל.
בינואר 99' רכשו בני זוג דירה על הנייר מחברת הבנייה שיכון ובינוי. את הבנייה ביצעה הקבלנית סולל בונה.
על פי ההסכם, בני הזוג היו אמורים לקבל את הדירה בדצמבר 2001, אלא שלטענתם, הם קיבלו אותה בפועל רק כ-10 חודשים לאחר המועד המוסכם. לטענתם, העיכוב נבע מליקויים שונים בדירה, שבגינם היא לא הייתה ראויה למגורים.
לדבריהם, חלק מהליקויים לא תוקנו גם במועד שנכנסו לדירה. כך למשל, רק בסמוך למועד כניסתם לדירה אישרה חברת החשמל את חיבורם לרשת.
משכך, הם הגישו תביעה נגד שתי החברות לבית משפט השלום בנתניה, בה דרשו פיצוי של כ-160 אלף שקל, בין היתר, על הוצאות שכירות, עלות תיקון הליקויים ועגמת הנפש שנגרמה להם.
הנתבעות, טענו בין השאר, כי כלל לא איחרו במסירת החזקה בדירה. לטענתן, בהסכם נכתב במפורש כי תינתן להם הארכה של 3 חודשים למסירת הדירה. לדבריהן, הדירה הייתה מוכנה עם תום תקופת ההארכה, אולם התובעים סירבו לקבל אותה והציבו להן תנאים בלתי סבירים, כמו דרישות לתיקון ליקויים שכלל לא היו תחת אחריותן.
"ללא חיבור לחשמל אין כל אפשרות להתגורר בדירה"
השופטת חנה קיציס קיבלה את התביעה בחלקה בלבד. נקבע, כי מסירה תיחשב לחוקית גם אם הדירה אינה במצב מושלם, כל עוד אפשר לגור בה.
אלא שמההתכתבות בין הצדדים עולה, כי ביום מסירת החזקה, הדירה לא הייתה ראויה למגורים. מסמכי הנתבעות עצמן מעידים על כך, שבאותה שעה טרם הושלמו עבודות הריצוף, המטבח לא היה מוכן והיה צורך בתיקונים נוספים. מה גם, שכטענת התובעים, טרם אושר חיבור הדירה לרשת החשמל.
"מסירת הדירה ללא חיבור לרשת החשמל ומבלי שהוכח כי הועמד לתובעים חיבור חשמל אחר- לאו מסירה היא, שכן ללא חיבור לחשמל אין כל אפשרות להתגורר בדירה", כתבה השופטת.
מאחר שבהסכם נקבע כי איחור במסירת הדירה עד לתום תקופת ההארכה לא ייחשב כהפרה, קבעה השופטת, כי התובעים זכאים לפיצוי בגין 7 חודשי איחור בלבד. משכך, ישולמו להם דמי השכירות שביקשו עבור תקופה זו.
לגבי ליקויי הבנייה, נפסק, כי בהתאם לחוות דעתו של מהנדס שמינה בית המשפט, אכן היו ליקויים שונים בדירה, אולם לא הוכח שהנתבעות אחראיות לכולם. כך למשל, ליקויי הרטיבות נבעו מהתקנה לא מקצועית של הג'קוזי, אשר בוצעה על ידי חברה אחרת בכלל.
עם זאת, הוכח כי ליקויים שונים, ובהם ריצוף וחיפוי, אינסטלציה, חשמל ואיטום - הינם באחריות הנתבעות, ובגינם עליהן לשלם לתובעים.
באשר לפיצוי עבור עגמת הנפש, קבעה השופטת, כי בהתאם לטיב הליקויים, היקפם, הפגיעה באפשרות השימוש בנכס, ויתר הנסיבות, מגיע לתובעים פיצוי של 4,000 שקל בלבד.
כך שלבסוף, חויבו הנתבעות לשלם לתובעים 50,635 שקלים. לאור ההפרש הניכר בין סכום התביעה לזה שנפסק, הן חויבו בהוצאות התובעים בסכום של 7,000 שקל בלבד.
להתאים את סכום התביעה לראיות
עו"ד אברהם ורבנר מסביר, כי "הפיצוי שנפסק לתובעים הינו סכום הוגן, אשר מתרה בפני תובעים עתידיים, שלא לתבוע סכומים מופרזים, מבלי להתאימו לראיות שבידם, ורק על מנת להתעשר על חשבון הנתבעים".
"טוב יעשו תובעים פוטנציאליים אם יתייעצו עם עו"ד בנוגע לסכום התביעה הסביר, על מנת שלא 'לנפח' את הסכום סתם", הוא מסכם.
לפסק הדין בעניין לוי ואח' נ' שיכון ובינוי בע"מ ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.