לפסק הדין בעניין וולדמן נ' רוצ'שטיין
בין בעלת דירה למתווכת נחתם הסכם למתן שירותי תיווך בבלעדיות לשם מכירת הדירה, אולם בסופו של דבר הדירה נמכרה בתוך תקופת הבלעדיות לקונה שלא הגיע דרך המתווכת. האם המתווכת זכאית לדמי תיווך ?
התובעת, מתווכת נדל"ן, התקשרה עם בעלת דירה בנהריה בהסכם למתן שירותי תיווך לשם מכירת הדירה תמורת דמי תיווך של 2% בתוספת מע"מ ממחיר הדירה, ובנוסף ניתנה לה זכות בלעדיות לשיווק הדירה לתקופה של שישה חודשים. לטענתה, היא פרסמה את הדירה באתר יד 2 וכן הביאה מספר לקוחות שניהלו מו"מ עם בעלת הדירה, אולם כשלושה שבועות ממועד הזמנת שירותי התיווך, הודיעה לה בעלת הדירה כי היא איתרה רוכש פוטנציאלי, אולם הוא סירב לשתף פעולה עם התובעת, ולבסוף הדירה נמכרה לאותו רוכש בתוך תקופת הבלעדיות, אך למרות זאת, סירבה בעלת הדירה לשלם דמי תיווך.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בעכו, טענה המתווכת כי הואיל והדירה נמכרה בתוך תקופת הבלעדיות, בעלת הדירה מחויבת לשלם לה את דמי התיווך, ולפיכך דרשה את תשלום דמי תיווך בסך 14,848 שקלים, וכן פיצוי של 3,000 שקלים בגין עוגמת נפש. בבית המשפט הציגה התובעת גרסה חדשה לפיה במהלך ביקור בדירה, היא פגשה באקראי את אחד השכנים ומסרה לו פרטים לגבי מכירת הדירה, אולם השכן לא זומן לעדות בבית המשפט.
בעלת הדירה טענה כי אמנם חתמה עם התובעת על הסכם תיווך המקנה לה בלעדיות לחצי שנה, אך טענה כי התובעת לא הסבירה לה את משמעות הדבר, ואף לא הוכיחה כי ביצעה פעולות שיווק על מנת ליתן תוקף לבלעדיות. לטענתה, הדירה אכן נמכרה בתוך תקופת הבלעדיות, אולם הרוכש הגיע אליה באמצעות שכן שלה וללא כל מעורבות מצד התובעת.
פגמים מהותיים בהסכם
השופט ג'מיל נאסר דחה כאמור את התביעה. התובעת, פסק השופט, לא החתימה את בעלת הדירה על הסכם בלעדיות במסמך נפרד כנדרש בחוק ולא פירטה במסמך נפרד את פעולות השיווק אשר יבוצעו על ידה כנדרש, כאשר פגמים אלה אינם טכניים, כי אם מהותיים.
"ממילא, ניתן לקבוע כי הנתבעת לא גמרה בדעתה להתקשר בעסקת בלעדיות כמשמעותה בחוק אלא בעסקת תיווך רגילה ועל כן אין לייחס להסכם הבלעדיות שנעשה בדרך זו ובניגוד לדרישת המחוקק, נפקות משפטית" כתב השופט.
עוד נקבע, כי משהוכח כי הרוכש הגיע לבעלת הדירה באמצעות מידע שקיבל משכן שלה, והתובעת לא הוכיחה כי הפרסום שביצעה באתר יד 2 הוא שחשף את השכן לכך שהדירה מוצעת למכירה, ואף לא הוכיחה את טענתה לפיה היא זו שמסרה לשכן את הפרטים, הרי שהיא אינה זכאית לדמי תיווך ודין התביעה להדחות.
התובעת חויבה לשלם לבעלת הדירה הוצאות משפט של 400 שקלים.
לפסק הדין בעניין וולדמן נ' רוצ'שטיין
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.