האם טענה כי ביהמ"ש למשפחה לא התחשב בפערי ההכנסות הגדולים בינה לבין האב ובכך שהיא זו שמגדלת את שלוש הבנות. האב טען מנגד כי 6,250 שקל הוא סכום מכובד אך השופטים סברו כי יש מקום להתערבות.
בית המשפט המחוזי בלוד הורה לאחרונה על הגדלת סכום המזונות שנפסק בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה לשלוש ילדות בגילאי 9-16. ראשת ההרכב מיכל ברנט והשופטים ורדה פלאוט וצבי ויצמן קבעו כי בהתחשב בכך שהכנסתו הפנויה של האב גבוהה ב-86% מזו של האם, ונוכח העובדה שהבנות שוהות בעיקר אצלה, יש להעלות את מזונותיהן מ- 6,250 שקל ל-6,850 שקל, ובנוסף לחייב את האב לשאת ב-80% מהוצאות הבריאות והחינוך שלהן.
בית המשפט למשפחה הכריע בתביעת המזונות זמן קצר לפני שניתנה ההלכה החדשה בבית המשפט העליון המחייבת להתחשב בהכנסות ההורים ובזמני השהות כשהילדים מעל גיל 6. על א אף זאת, בית המשפט כן בחן את הנתונים האמורים, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי צרכי כל אחת מהילדות עומדים על 1,600 שקל.
בהתחשב בפערי ההשתכרות ובזמני השהות הוא פסק לשתי הילדות הקטנות (בנות 9 ו-14) 1,500 שקל כך אחת ואילו לבת הגדולה 1,000 שקל בלבד. בנוסף נקבע כי האב יישא בחצי משכר הדירה עד לסכום מרבי של 2,250 שקל. בנוסף נקבע כי ההורים יחלקו שווה בשווה בהוצאות החינוך והרפואה של הבנות.
האם, שסברה כי הסכום נמוך ולא מספק את צרכי בנותיה, הגישה על פסק הדין ערעור. היא טענה בין השאר כי בית המשפט לא התחשב בכך שהילדות נמצאות 90% מהזמן בהשגחתה וכי פערי ההשתכרות בינה לבין האב משמעותיים.
האם הוסיפה כי בית המשפט טעה כשהעריך שהיא יכולה להשתכר 7,000 שקל בחודש בעוד שבפועל היא מרוויחה רק 4,500 שקל, וכן כשהעמיד את הכנסת האב על 17,000 שקל במקום 19,000 שקל.
האב תמך בקביעות בנוגע לפוטנציאל ההשתכרות שלו ושל האם, וטען כי סכום המזונות שנפסק הוא "מעבר לראוי" בהתחשב בהלכה.
נר אחד נר למאה
השופטות ברנט ופלאוט והשופט ויצמן אמנם הסכימו שאין להתערב בקביעות לגבי כושר ההשתכרות של ההורים – שהוכחו בראיות ונסמכו על כישורי האם והשכלתה, אך החליטו להגדיל את החיוב בכל זאת.
בהערכה שכל הורה זקוק לכ-5,000 שקל בחודש לקיום עצמי, קבעו השופטים, הרי שהאם נותרת עם הכנסה פנויה של 2,000 שקל ואילו האב עם 12,000 שקל. מדובר בפער הכנסות של 86%-14% לטובת האב. זאת, כאשר הילדות נמצאות בעיקר הזמן אצל האם.
ההלכה שניתנה לפני כשנתיים, נקבע בפסק הדין, מחייבת התחשבות בפערי הכנסות אלה ובזמני השהות עם ההורים. כמו כן סברו השופטים כי יהיה זה נכון להעלות את צרכי הילדות ל-1,800 שקל לא כולל הוצאות על מגורים.
לבסוף המזונות הוערכו באופן מדורג ביחס לגיל הבנות "מתוך מחשבה כי צרכי הרבים מעטים מעט מצרכיו של הפרט כשלעצמו בגדר 'נר אחד נר למאה'".
מזונות הבת הגדולה הועמדו על 1,150 שקל במקום 1,000 שקל, מזונות הבת האמצעית נשארו 1,500 שקל, ואילו לבת הקטנה ישולמו 1,650 שקל במקום 1,500 שקל. בנוסף, השופטים הגדילו את השתתפות האב בשכר הדירה ל-2,550 שקל וחייבו אותו בהשתתפות של 80% בהוצאות הבריאות והחינוך.
האב ישלם לאם הוצאות משפט של 15,000 שקל.
לפסק הדין בעמ"ש 11623-07-17 לחצו כאן
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רחל דון יחייא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין