ביהמ"ש: ההפרדה בין הליכי נזקקות ואימוץ גורמת נזק בלתי הפיך לילדים

פסק דין חשוב מותח ביקורת על המחוקק שעדיין לא קיבל את המלצות ועדת גרוס לאיחוד בין ההליכים. נקבע כי המצב המשפטי היום אבסורדי וגורם לבזבוז זמן יקר שבמהלכו ילדים מיטלטלים בין מסגרות ללא בית קבוע.

פסק דין עקרוני שניתן לאחרונה בתיק אימוץ קורא לאינטגרציה בין הליכי נזקקות שמתנהלים בבתי המשפט לנוער לבין הליכי אימוץ המתנהלים בבתי המשפט למשפחה כדי למנוע טלטלות ארוכות שנים הפוגעות בילדים ומסבות להם נזק התפתחותי אנוש. נוכח התמהמהות המחוקק בקבלת המלצות ועדת גרוס מ-2016 לאחד את ההליכים, הציע סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת אסף זגורי פתרון זמני שיאפשר למצוא לילדים שהוצאו מחזקת ההורים בית קבוע כמה שיותר מהר.  

התיק עסק בבקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז על קטינה כבת 4 כבת-אימוץ כלפי הוריה הסובלים מבעיות נפשיות קשות ואינם מסוגלים לגדל אותה בשל מצבם.

הילדה הוצאה מביתה בגיל שנתיים במסגרת הליכי נזקקות שהתנהלו בבית המשפט לנוער בנצרת לאחר מספר מקרי אלימות והתעללות מצד אמה.

במשך כשנתיים עברה הילדה טלטלות רבות ושתי משפחות אומנה, ובסופן קבע בית המשפט לנוער כי ההורים לא מסוגלים לגדל את הילדה למרות אהבתם הגדולה.

בשלב הזה הוגשה בקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר 4 חודשים של הליכי אימוץ החליט השופט זגורי לשים קץ לסאגה.

"קשה לי בתור שופט"

"טובת ילדים אינה מתיישבת ואינה מאפשרת קבלת החלטות שיפוטיות בעניין אימוצם על פני משך זמן כה רב", כתב השופט והודיע שהחליט באופן תקדימי להכריז על הילדה כבת-אימוץ על סמך ממצאי הליך הנזקקות, מבלי לערוך בדיקה מחודשת של מצב ההורים והילדה.

השופט ציין כי המצב המשפטי נכון להיום אבסורדי, שכן בתי המשפט למשפחה נאלצים לנהל הליכי אימוץ מורכבים על פני זמן רב, אף שבבית המשפט לנוער כבר נערכו בדיקות מעמיקות לגבי מצב ההורים והילדים. מציאות זו, כתב, גוררת פגיעה אנושה בילדים.

במקרה כמו זה, שבו בית המשפט לנוער בחן את מסוגלות ההורים במשך כשנתיים תוך שנעזר במומחים ובעובדים סוציאליים, והעניק להורים סיוע שיקומי והזדמנויות רבות, אין שום סיבה לעכב את החלטת האימוץ רק משום שההליך מתנהל בבית משפט שונה, קבע.

"המקרה הנוכחי מהווה דוגמא מובהקת לצורך ביצירת הסדר נורמטיבי, משפטי ודיוני שיבטיח רצף בקבלת החלטות בעניינם של ילדים רכים אשר מוצאים ממשמורת הוריהם...", נכתב.   

השופט הפנה לכך שב-2016 הוגש לשרת המשפטים דאז איילת שקד דוח ועדת גרוס במסגרתו הומלץ לאחד את הליכי הנזקקות והאימוץ. אלא שהמחוקק עדיין לא אימץ את ההמלצה, ובמצב זה השופט החליט להרים את הכפפה ולייצר פתרון שיאפשר כבר כעת למנוע מילדים לעבור בין מסגרות שלא לצורך, ולמצוא להם בית קבוע כמה שיותר מהר.

"הילד הוא אותו ילד, והעובדה שגורמי הטיפול והרווחה משתנים או בתי המשפט שדנים בעניינו, גוזלת זמן יקר ולעיתים בלתי הפיך להתפתחותו", נכתב.

הפתרון הוא אם כן, להביא להתנהלות אחידה בבתי המשפט לנוער הדנים בבקשות נזקקות במובן זה שהמסוגלות ההורית תיבחן גם בהתאם לקריטריונים המנחים בהליכי אימוץ באופן שיאפשר לבית המשפט למשפחה להסתמך על ממצאי בית המשפט לנוער.

בטרם סיום השופט הביע הערכה גדולה לאם של הילדה, שהודיעה כי היא מכירה בכך שאינה מסוגלת לגדל אותה למרות הכאב והקושי. "זה כואב גם לי", כתב "זה קשה לי בתור שופט".

לפסק הדין בתיק אימוץ 17-19

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין