לאחר שבעלת עסק לאסטרולוגיה ומיסטיקה נחקרה בחשד לעבירות מס ושוחררה בתנאים מגבילים, רשות המסים פרסמה הודעה באתר שלה בדבר פרטי הפרשה ואף הפיצה אותה לעיתונות. האישה הזדעקה ותבעה פיצויים בטענה שמדובר בלשון הרע. האם הרשות תצטרך לפצות?
אישה המציגה את עצמה בתור עתידנית, מיסטיקנית ואסטרולוגית, נחקרה בחשד להעלמות מס בהיקף של מאות אלפי שקלים. בעקבות ממצאי החקירה, הוגשה על ידי רשות המסים בקשה להורות על מעצרה.
פרסמו עליך לשון הרע?
פנה/י ל-עורך דין לשון הרע
בתחילת שנת 2012 היא הובאה לדיון בבימ"ש השלום בתל-אביב, שם הוסכם כי היא תשוחרר בתנאים מגבילים. האישה לא ביקשה צו איסור פרסום על הפרשה. לאחר שהדיון הסתיים, פרסמה דוברות רשות המסים הודעה באתר הרשות, אשר הופצה גם לעיתונות, ובה תוארו החקירה ופרטי החשדות נגדה.
כשגילתה את הפרסום, הזדעקה האישה והגישה לבימ"ש השלום בהרצליה תביעה נגד רשות המסים לפיצויים בגין פרסומים אסורים בניגוד לחוק איסור לשון הרע.
התובעת טענה כי הדברים פורסמו שעה אחרי שהייתה בבית המשפט, וכבר כשהגיעה הביתה, רשת האינטרנט הייתה מלאה בכתבות.
כמו כן, לטענתה, מונתה לה עורכת דין צעירה שאינה בקיאה בתחום המסים, ולא עתרה לצו איסור פרסום. לדבריה, היא האמינה לחוקרת שמסרה לה כי ביקשה מהממונים עליה שלא יפרסמו את שמה.
התובעת טענה כי מדובר בפרסום שקרי, כיוון שהמדינה לא הצליחה להוכיח את החשדות, וכי היא מצויה במצב נפשי קשה.
המדינה בתגובה ביקשה לסלק את התביעה על הסף, בטענה שדיונים פומביים הנערכים בבתי המשפט הם "פרסומים מותרים".
לטענת המדינה, הפרסומים מהווים חזרה כמעט מדויקת של הדברים שנכתבו בהחלטת בית המשפט, ולפיכך הם חסינים מתביעה, בהתאם לחוק איסור לשון הרע. לשיטת המדינה, מדובר בדיווח אמיתי על ההליך המשפטי, שאין כל מניעה לפרסמו.
המדינה הדגישה כי התובעת, שהייתה מיוצגת ע"י עו"ד, לא ביקשה מבית המשפט לקיים את הדיון בדלתיים סגורות או להוציא צו איסור פרסום, ולכן הדברים פורסמו על ידי דוברות רשות המיסים, כפי שמקובל.
כמו כן, נטען כי רשות המיסים אינה אחראית לפרסומים אשר בוצעו בכלי התקשורת.
דיווח מדויק
השופטת לימור ביבי-ממן קיבלה את בקשת המדינה ודחתה את התביעה על הסף.
השופטת קבעה כי הפרסום חוקי וחסין מפני תביעות. השופטת הבהירה כי ככלל, הדיונים בבתי המשפט הם דיונים פומביים, אלא אם ניתן בעניינם צו איסור פרסום.
השופטת דחתה את טענות התובעת בנוגע לסיבות לכך שלא פנתה לבית המשפט, וציינה כי הייתה מיוצגת, מה גם שהיא עצמה חזתה, לטענתה, את מלוא ההרס והחרפה, ועל כן הייתה יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה למנוע את הפרסום.
השופטת הבהירה כי גם אם התובעת סבורה שנעשה לה עוול – זה לא מספיק, כיוון שיש להוכיח כי הפגיעה נעשתה בניגוד לחוק.
לאור נסיבותיה האישיות של התובעת, לא נפסקו הוצאות לחובתה.
- שמות ב"כ המייצגים לא צוינו בפסק הדין.
* עו"ד גיא אבידן עוסק בתביעות לשון הרע.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין