האם עברה ירושלים בטענה שהיא והאב כבר לא זוג ואינם מסתדרים. השופט הבהיר שהורה לא יכול לקבל החלטה כזו באופן חד צדדי
בית משפט למשפחה באילת קיבל לאחרונה בקשה של אב להורות לבת זוגתו לשעבר לשוב ולהתגורר באילת עם ביתם הקטינה, לאחר שהאם עזבה עם הבת לירושלים. האב טען שהאם עזבה את אילת ללא ידיעתו והסכמתו ואילו האם טענה שהיא נאלצה לעזוב כיוון שהוא גירש אותה. סגן הנשיא השופט מרדכי (מוטי) לוי ציין ששינוי מקום מגורים של קטין היא החלטה חשובה ולכן צריכה להתקבל בהסכמה על ידי שני ההורים. השופט הורה לאם לשוב עם הבת לאילת, לפחות עד שהנושא ייבחן על ידי הגורמים המקצועיים באשר לטובת הילדה.
הצדדים הם בני זוג לשעבר, התגוררו במשך כל חייהם המשותפים בעיר אילת ושם גם נולדה ביתם, כיום בת 3.
בבקשה דחופה שהגיש האב טען שבעקבות ויכוח שהתגלע בניהם, האם עזבה את הבית יחד עם ביתם ועברה להתגורר עם אימה בירושלים. לטענתו היא אינה מתכוונת לחזור לאילת עם הילדה ומסרבת לתת לו להיפגש עמה מחשש שיחטוף אותה חזרה לאילת. הוא ביקש להורות לאם להשיב את הבת להתגורר באילת.
האם בתגובה ביקשה למחוק את הבקשה ולהורות על זמני שהות בין האב לאם בירושלים. לטענתה, האב ביקש ממנה "לעוף מחייו", ובמהלך החיים המשותפים היא ספגה ממנו אלימות נפשית ומילולית. עוד טענה האישה כי בירושלים, בניגוד לאילת, היא מצליחה להשתכר בכבוד. לטענתה, ממילא כשהם חיו יחדיו האב עבד שעת רבות במסעדה שבבעלתו ובילה עם הבת רק בסופי שבוע. האם הוסיפה כי היא מאפשרת לאב לראות את הבת בכל זמן שהוא רוצה.
לפחות עד שיבדקו
השופט לוי קיבל את הבקשה. השופט ציין שהאם כפתה על האב את המציאות החדשה, שמשנה את חייו, באופן חד צדדי.
השופט הסביר ששני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ולכן החלטה בעניין מגוריו של הקטין צריכה להתקבל על ידי שניהם בהסכמה, אחרת על ההורים לפנות לבית המשפט.
החלטה חד צדדית, ציין השופט, בנוגע לשינוי מקום מגורים, זכתה לביקורת בפסיקה: "ככל שמתעורר צורך, משותף של שני ההורים או של אחד מהם לשנות את מקום המגורים – טובתם של הילדים הקטינים מחייבת את שיתוף הפעולה ביניהם".
על אחת כמה וכמה במקרה זה, בו טרם נדון נושא האחריות ההורית או לא התקבל תסקיר או חוות דעת בשאלת ניתוק הבת מהאב והמעבר לירושלים.
השופט ציין שיש להעדיף את נוכחותו של האב בחיי הבת, לפחות עד שייבדקו כל ההיבטים על ידי אנשי מקצוע.
לאור האמור, הורה השופט על החזרת האם והבת לאילת בתוך 14 ימים. נקבע כי הילדה תירשם לגן באילת, וההורים יקיימו זמני שהות עמה. לצד זאת הורה השופט לאב לשלם לאם דמי שכירות באילת למשך 4 חודשים בתוספת עלויות נלוות כגון ארנונה וחשמל ותשלום חודשי של 1,250 שקל עד להחלטה בתביעת מזונות.
- ב"כ האב: עו"ד לימור אודיה להב
- ב"כ האם: עו"ד מרינה ביידרמן
עו"ד רפי בוקר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין