אדם נהג ברכב ללא ביטוח והורשע בגרימת מוות של ילד בן 8. כעבור שנים, הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים ביקשה לחייבו בפיצוי ששילמה למשפחה. בעקבות זאת הוא הפך לפושט רגל, ולאחרונה אושר הפטר מותנה לחובותיו.
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל בקשתו של גבר בן 33 לאישור תכנית פירעון וקבע כי האיש יקבל הפטר מותנה לחובותיו שעמדו על מאות אלפי שקלים – רובם עקב פיצויים שחויב לשלם למשפחה של קורבן תאונת דרכים לה היה אחראי.
החוב המרכזי של החייב "נוצר" בשנת 2009 לאחר שהיה מעורב באירוע קשה שבו קופחו חייו של ילד בן 8. החייב נהג ברכב ללא ביטוח תקף ובמהירות מופרזת, ופגע בילד, שחצה את הכביש שלא במעבר חצייה. הוא הודה והורשע בגרימת מוות ברשלנות, ריצה 20 חודשי מאסר, ושילם קנס.
בשנת 2010 התקבלה תביעה שהגישו יורשיו של הילד המנוח נגד קרנית (הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים), שנדרשה לשלם להם פיצויים בסך 630,000 שקל, ולאחר מכן תבעה מהחייב החזר– תביעה שהתקבלה בהיעדר הגנה.
בשנת 2015 קיבל בית המשפט את בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל עקב חובות של יותר מ-750 אלף שקל, וניתן צו כינוס לנכסיו.
בבקשתו להפטר, החייב סיפר שהוא מתגורר בדירה שכורה עם אשתו ושני ילדיהם הקטנים. טענתו הייתה כי הוא חדל פירעון וזכאי להגנת פקודת פשיטת הרגל, לאחר ששילם את חובו לחברה במסגרת ההליך הפלילי, ונהג בתום לב לאורך כל הליך פשיטת הרגל. מכאן הוא טען שאין מקום להטיל עליו "סנקציות" נוספות.
כונס הנכסים הרשמי וכן המנהל המיוחד המליצו להיעתר לבקשה, בתנאי שהחייב יוסיף לקופת הכינוס 108,000 שקל.
מנגד, קרנית התנגדה לבקשה בטענה שלא ניתן לפטור חייב שמקור חובו בהתנהגות פלילית. עוד היא טענה כי החייב לא פעל בתום לב, וכי השאלה האם יש לו יכולת כלכלית לפרוע את חובותיו לא נבדקה לעומקה.
אין קשר סיבתי ישיר
בחלקו הראשון של פסק דינו, השופט שכיב סרחאן הציג סקירה היסטורית של התייחסויות שיטות המשפט השונות ליחסי חייב-נושה – מהמשפט העברי והמוסלמי, דרך ימי הביניים ועד לימינו אנו.
בהמשך השופט הזכיר שאחת ממטרות ההליך היא שיקומו הכלכלי של "החייב ההוגן" והענקת הזדמנות להתחלה חדשה.
לגופו של עניין, השופט השתכנע שיש לאפשר למבקש "לחסות תחת כנפיה של הפקודה", ודחה את עמדת קרנית. לעניין המקור ליצירת החוב כלפי הקרנית, השופט הדגיש שהחייב לא נמצא אשם בשל שימושו ברכב ללא ביטוח, אלא כתוצאה מסיבות אחרות (האופן שבו נהג למשל), כך שאין קשר סיבתי ישיר בין החוב לבין העבירה הפלילית.
"החוב לנושה לא נגרם כתוצאה מהרשעתו של המבקש בעבירת גרם מוות ברשלנות. הוא נגרם כתוצאה משימוש המבקש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף", כתב.
כמו כן, השופט ציין כי המבקש אכן שילם את חובו לחברה ואף עשה סולחה עם משפחת המנוח.
בהקשר של הליך פשיטת הרגל, השופט ציין כי "לא ניתן לראות את במבקש כחסר תום-לב ומנצל לרעה את ההליך", וציין כי שיקומו הכלכלי "מתחייב".
בסיכומו של דבר, השופט קבע כי המבקש זכאי להפטר מותנה. התנאי הוא שהמבקש יוסיף לקופת פשיטת הרגל סכום של 108,000 שקל, שישולם ב-72 תשלומים חודשיים רצופים.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יניב גכתן
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין