בנק לאומי התנגד לסיום ההליך כיוון שאביה המנוח ציווה לה זכויות בדירה לאחר שאמה תלך לעולמה. אבל הרשמת הבהירה כי לא ניתן למנוע ממנה התחלה חדשה בחיים רק משום שבמועד לא ידוע אולי תקבל נכס.
רשמת לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב נעמה טלמן-בולטין דחתה התנגדות שהגיש בנק לאומי למתן צו הפטר בטענה שיש לחייבת נכס שיוכל לכסות את חובותיה, שכן לפי צוואת אביה היא תקבל חמישית מזכויות בדירה אחרי מות אמה. הרשמת קבעה כי לא ניתן להותיר את החייבת בהליכים למשך זמן לא ידוע רק משום שביום מן הימים היא תקבל נכס כלשהו. גישה כזו עשויה למנוע מחייבים רבים לקבל הפטר במשך שנים, ולא לשם כיוון המחוקק.
החייבת (56) גרה בהרצליה פיתוח עם בעלה וילדיה מנישואיה הראשונים. היא צברה חובות של יותר מחצי מיליון שקל והוכרזה ב-2014 כחייבת מוגבלת באמצעים במסגרת תיק איחוד בהוצאה לפועל.
לפני כשנתיים היא הגישה בקשה לצו הפטר בטענה שאין לה נכסים למימוש ואין סיכוי שתכסה את החובות בעתיד הקרוב.
החייבת הבהירה כי הבית בו היא מתגוררת שייך לבעלה בהתאם להסכם ממון, וכי העסק שלהם נמצא בקשיים כלכליים עקב מצבו הבריאותי הקשה. למעשה, כיום הם מתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה שמסתכמות בכ-4,000 שקל וממשכורת של כ-5,500 שקל מעבודתה.
אלא שהבקשה נתקלה בהתנגדויות מצד בנק איגוד ובנק לאומי. איגוד קיבל הארכת מועד להגשת טענותיו ואילו לאומי ביסס את ההתנגדות על צוואת אביה של החייבת שמזכה אותו בחמישית מהזכויות בדירה שבה מתגוררת אמה לאחר שזו תלך לעולמה.
הבנק טען כי הזכויות שתקבל החייבת לאחר מות אמה הן נכסים בעלי ערך, ולכן היא לא עומדת בתנאי הסף לקבלת ההפטר. על כן, ביקש הבנק להמשיך בהליכים או לחילופין להורות לחייבת להפקיד סכום משמעותי תמורת ההפטר.
החייבת טענה מנגד כי אמא שלה עדיין חיה ואי אפשר לקחת בחשבון זכויות שתקבל במועד לא ידוע. בפועל, אין לה היום נכסים לעיקול או מימוש ולכן היא עומדת בתנאי הסף.
כולנו נרוויח מזה
הרשמת נעמה טלמן-בולטין קיבלה את עמדת החייבת. בהחלטה נקבע כי תנאי הסף לקבלת ההפטר נבחנים לפי מצבו של החייב בעת ההליך ולא לאחריו. לשיטתה, אין מקום להשאיר חייב חשוף להליכי גבייה – אולי למשך כל חייו – רק משום שבעתיד יקרה אירוע כלשהו שבעקבותיו אולי יקבל כספים או זכויות.
הרשמת הבהירה כי ייתכן שהיה מקום להתחשב בקיומו של נכס עתידי לו החייבת הייתה זכאית לקבל אותו בתאריך קרוב ומוגדר, למשל בעקבות הליך משפטי. אלא שבמקרה הזה כלל לא ידוע מתי יהיה אפשר לממש את הזכויות שאביה ציווה לה ומה יהיה מצבן ביום שבו תקבל אותן. יתרה מכך, גישת הבנק עשויה להביא לכך שחייבים רבים לא יקבלו הפטר עד מות הוריהם רק משום שבעתיד יירשו אותם.
"התעשרות עתידית או מצב כלכלי עתידי שיכול להתרחש ולהתקיים אצל חייבים – אינו דבר רע", כתבה, "להפך. חייב אינו חייב להישאר כזה לעד. ולחברה בכללותה ייטב לו חייבים יצאו ממעגל החובות וממצב כלכלי קשה".
לפיכך נקבע כי זכות לירושה עתידית כמו זו שקיבלה החייבת לא נחשבת לנכס בעל ערך ולכן היא עומדת בתנאי הסף שקובע חוק ההוצאה לפועל בהקשר הזה. התנגדותו של בנק לאומי נדחתה.
עו"ד אורן גדות
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין