החברה קיבלה היתר לפרויקט חיזוק. לאחר תחילת העבודות היא ביקשה היתר לתוספות ושינויים מסיביים ובמקביל קבעה עובדות בשטח. ועדת ערר דחתה את בקשתה ובית המשפט לא התערב
חברת "אביגור" קיבלה ב-2018 היתר לביצוע עבודות חיזוק בשני בניינים בבת ים. בהמשך היא ביקשה להוסיף 7 יחידות דיור לפי תמריצי תמ"א 38 והחלה בבנייתן מבלי לחכות לתשובה. ועדת ערר לתכנון ובניה של מחוז תל אביב דחתה את בקשתה ולתוספות הוצא צו הריסה. השופט ארז יקואל דחה לאחרונה עתירה שהגישה החברה נגד ההחלטה.
בפברואר 2018 קיבלה החברה היתר מכוח תמ"א 38 לחיזוק שני בניינים בבת ים, כל אחד בן 4 קומות. ביחס לכל מבנה הותרה תוספת של 2.5 קומות ו-10 דירות.
כמה חודשים לאחר שניתן ההיתר והחלה הבנייה, הגישה החברה בקשות לתוספות ושינויים, שעיקרן הוספת 7 יחידות בסך הכל בשני המבנים.
בטרם נדונו הבקשות פעלה החברה לקידום הפרויקט והחלה בביצוע התוספות. זאת, מתוך הנחה כנראה שבסופו של יום הבקשות יאושרו.
ואולם, ביולי 2020 דחתה הוועדה המקומית את הבקשות מהנימוק שחיזוק המבנים כבר הושלם. החברה הגישה ערר אך הוא נדחה, מנימוקים שונים.
ועדת הערר קבעה כי השאלה הרלוונטית אינה אם המבנים חוזקו בפועל או לא, אלא אם ההיתרים לבניית התוספות מ-2018 כללו את חובת החיזוק של המבנים. לשיטתה, מאחר שההיתרים כללו את חובת החיזוק, תמ"א 38 ביחס לבניינים אלה מוצתה.
באוגוסט 2020 הוצא צו להריסת 7 הדירות שנבנו.
החברה עתרה כנגד החלטת ועדת הערר. היא טענה שטרם הושלם חיזוק המבנה ובמצב זה יש לאפשר לה עריכת שינויים להיתר מכוח תמ"א 38.
ועדת הערר טענה מנגד כי לא ניתן ליהנות מתמריץ של תוספת זכויות מכוח תמ"א 38 לצורך חיזוק מבנה, אם בוצעה בו תוספת בניה לאחר 18.5.2005. זאת, למעט במקרים בהם תוספת הבניה לא חייבה חיזוק לפי התקן או שההיתר לא כלל חיזוק המבנה. במקרה זה, טענה הוועדה, ההיתר שניתן בשנת 2018 דרש באופן מובהק ומפורש את חיזוקם של המבנים.
שלא יצא חוטר נשכר
השופט ארז יקואל מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה את העתירה.
הנימוק הראשון לדחייה היה התנהלות העותרת, שפעלה לדברי השופט בחוסר נקיון כפיים כפול – התנהלות לא חוקית בהקדמת בנייה מסיבית ללא אישור ובעיקר – ללא חיזוק המהווה נשמת אפו של המהלך כולו.
בנוסף, קיבל השופט את עמדת ועדת הערר במחלוקת הפרשנית בין הצדדים. הוא ציין שפרשנות העותרת מביאה למצב בו מי שבנה תוספות בנייה רחבה ללא חיזוק כפי שהיה מחויב לעשות - יצא נשכר על דרך מתן זכויות בנייה נוספות, רק משום שהמבנה עדיין טעון חיזוק.
"העותרת זלזלה בהוראות הדין, ביקשה להעמיד את הרשות אל מול עובדות מוגמרות, וכעת פונה לבית המשפט בבקשה להכשיר בדיעבד את מעשיה הלא חוקיים", כתב השופט.
הוא הדגיש כי כשניתן היתר לתוספות בנייה שכלל דרישת חיזוק, אזי לא יהיה באי-חיזוק בפועל, לצד בנייה מסיבית בניגוד לתנאי ההיתר שניתן – כדי להצדיק היתר בנייה נוסף מכוח התכנית.
העותרת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד י' גרינשטיין
- ב"כ ועדת הערר: עו"ד מ' פליגלר שטיין
- ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד ת' איגרא
עו"ד דודי מאור
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין