ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין אינגה ואח' נ' מועצה אזורית גן-יבנה
תושבי שכונת מגורים שקטה בגן-יבנה הגישו תביעה כנגד המועצה המקומית לסגירת מועדון נוער ומגרש ספורט שהוקמו בשכונתם. האם מגיע להם פיצוי או שמא עליהם לברך על הפעילויות שמציעה המועצה לבני-הנוער?
בנובמבר 2008 החל לפעול במתנ"ס בשכונה שקטה בגן-יבנה מועדון נוער. בטרם פתיחתו, הבטיחה המועצה לתושבי השכונה, כי שעות פעילות המתנ"ס בימי החול יהיו עד השעה 22:00 ובסופי שבוע לא תהייה בו פעילות כלל.
אלא שלטענת התושבים, בניגוד להבטחות, הפעילות במתנ"ס התקיימה מדי יום וגם בסופי השבוע עד השעות הקטנות של הלילה. לדבריהם, המתנ"ס אירח מסיבות נוער, ובקעו ממנו קולות צעקות ושירה, מוסיקה בווליום גבוה ושאר רעשים הטורדים את מנוחתם.
התושבים טענו, כי פעילות זו גורמת להם סבל רב וירידה תלולה באיכות חייהם. לדבריהם, הרעש אף מרתיע מבקרים, גורם לירידת ערך בתיהם ומונע מהם שימוש סביר בנכסיהם.
לאחר שפניותיהם למועצה המקומית בבקשה להפסיק את פעילות המתנ"ס לא זכו לפתרון הולם, עתרו תושבי השכונה לבית משפט השלום בפתח תקווה. הם ביקשו, בין השאר, להוציא צו מניעה קבוע, שיאסור על המועצה המקומית לקיים במקום פעילויות רועשות ומסיבות המוניות מעל 50 משתתפים, בעיקר לאחר השעה 22:00, וכן לחייבה להציב במקום מפקח מבוגר, שישמור על השקט ועל הארגון התקין של המקום.
עוד עתרו לחיוב הנתבעת בפיצוי של 560 אלף שקל עבור ירידת ערך דירותיהם ועגמת הנפש שנגרמה להם.
לטענת הנתבעת, התביעה קנטרנית וחוטאת לאמת. לטענתה, האירועים המתוארים בכתב התביעה היו מספר אירועים חריגים, שלא חזרו על עצמם, כמו אירוע פתיחת המתנ"ס.
הנתבעת הדגישה, כי שעות הפעילות במתנ"ס שונו זה מכבר, כך שבימי חול הפעילות מסתיימת ב- 23:00 ובימי ו' הפעילות בחצות. עוד טענה, שמעולם לא הובטח שהמתנ"ס לא יפעל בסופי שבוע. היא הוסיפה, כי במקום מוצב שומר לשם פיקוח על ההתנהלות ומניעת רעש.
לדבריה, לאחר פגישה עם ראש המועצה הותאמו שעות ואופן הפעילות לדרישות התובעים, ועל כן אין מקום לפסוק להם כל פיצוי הכספי, בפרט כשלא נגרם להם כל נזק. עוד הדגישה, כי להחלטת בית המשפט בעניין תהייה השפעה מרחיקת לכת על קיום פעילויות חברתיות למען התושבים, שכן מרבית המבנים הציבוריים במועצה ממוקמים בלב שכונות מגורים.
במהלך הדיונים בתביעה, הודיעו התובעים, כי מאז חודש פברואר 2010 נרשמו ירידה בפעילות הרועשת והטבה משמעותית במטרד הרעש. משכך, זנחו את טענותיהם ביחס לפיצוי בגין ירידת ערך ועמדו רק על פיצויי עגמת נפש.
הוכחה פעילות רעשנית בשעות מאוחרות
השופט נחום שטרנליכט ציין, כי התנהלה במתנ"ס פעילות רעשנית בשעות מאוחרות ביותר, ועקב כך נאלצו התובעים לקרוא למשטרה לעיתים תכופות. עוד קבע, כי הנתבעת לא הוכיחה שנקטה באמצעים סבירים לפיקוח על הפעילות במקום.
לפיכך, הוציא השופט צו האוסר על הנתבעת לקיים פעילות כלשהי במתנ"ס באופן הנוגד התקנות למניעת מפגעים, וקבע כי כל הפעילויות יתקיימו בנוכחותו של מפקח בגיר מטעם הנתבעת.
לבסוף, חייב השופט את הנתבעת לפצות כל אחד מהתובעים ב- 5,000 שקל, ובסך הכל 30 אלף שקל.
עוד חויבה הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים בסך של 14,600 שקל וכן בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
בא כח התובעים: עו"ד ענת אנבר
באי כח הנתבעים: עו"ד עופר שפיר ויעל צוברי
לפסק הדין בעניין אינגה ואח' נ' מועצה אזורית גן-יבנה
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.