שתי ערכאות של בית הדין הרבני נחלקו בנושא אולם בסופו של דבר בית הדין הגדול קבע שאין הצדקה לפטור את האיש מתשלום, שכן המציאות של היום אינה דומה לימים עברו.
לאחר שהבעל קיבל פטור מתשלום כתובה בסכום של 101 אלף שקל החליט בית הדין הגדול שהצדק עם האישה. הקושי שאליו נדרשו הדיינים נבע מהעובדה שמדובר בבני זוג חרשים-אילמים, דבר שעורר מחלוקת הלכתית לגבי חיובם של חרשים בכתובה.
בית הדין הרבני האזורי נדרש לדון בשאלת זכאות אישה חרשת-אילמת לדמי הכתובה מבעלה שלוקה אף הוא באותה מגבלה. לאחר בחינת השטר נקבע בדעת רוב שהכתובה של הבעל אינה כשרה כיוון שאינה עונה על התנאים ההלכתיים ל"כתובת חרש", ומכאן שהאישה לא זכאית לכתובתה.
במסגרת ערעור שהגישה על כך האישה כתבו דייני בית הדין הרבני הגדול – הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ, הרב שלמה שפירא – כתבו פסק דין מרשים ובו פירוט נרחב של דעות שונות שניתנו בסוגיית כתובת חרשים על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות.
בסופו של דבר הדיינים התבססו בעיקר על חוות דעת של הרב הראשי הספרדי לשעבר, הראשון לציון שלמה עמאר משנת 2005, שכללה הנחיות ארוכות ומנומקות ביחס לנישואי חרשים.
לא הגיוני
מסקנתו ההלכתית של הרב עמאר הייתה כי היות שבזמננו (בניגוד לעבר), חירשים-אילמים מתקשרים עם הסביבה, עובדים, נוהגים ועושים את מעשיהם כאחד האדם, הרי שאין צורך ב"כתובת חֵרש", וכתובה רגילה מחייבת אותם.
על סמך דעתו של הרב עמאר, הדיינים קבעו כי לא היה מקום לבטל את הכתובה הנוכחית.
מעבר להפניות להלכה היהודית ההיסטורית כאמור, הדיינים הוסיפו את העיקרון הידוע של "דינה דה מלכותא דינה", כלומר שיש להתחשב גם בחוקי המדינה הנוכחיים.
בעניין זה הדיינים הבהירו כי לבני הזוג מעולם לא מונה אפוטרופוס, כל אחד מהם יכול לקנות קרקעות ודירות בשווי מיליוני שקלים ואיש לא יגיד שהדבר אינו כשר. לכן גם קשה לומר שהתחייבות של האיש על סך מאה אלף ששקל בכתובה אינה תקפה.
במילים אחרות, לדעתם של הדיינים, אין זה הגיוני שאותו אדם יכול להתחייב לשלם למישהו 100,000 שקל והתחייבותו תהיה תקפה, אולם אותה התחייבות לא תהיה תקפה משום שניתנה במסגרת של כתובה וקידושין.
בתוך כך הדיינים ציינו שסכום הכתובה (101,000 שקל) הוא סכום סביר.
בסיכומו של דבר נקבע כי הכתובה כשרה ותקפה. עם זאת, מאחר שלבעל ישנן טענות אחרות שלפיהן יש לפטור אותו מתשלום דמי הכתובה, ובית הדין האזורי לא דן בהן, הוחלט לקבוע מועד לדיון נוסף בעניין.
- ב"כ המערערת: עורך דין דיני משפחה אברהם ביטון
- ב"כ המשיב: עו"ד דויד מקונן
עו"ד אביגיל שיינין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין