מאת: עו"ד שני אמרני-זרח
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
בני זוג, שהתגרשו בשנת 2008, חזרו לחיות יחד מיד אחרי הגט, והתגרשו בשנית כשנתיים לאחר מכן. בפעם הראשונה, הם חתמו על הסכם גירושין, במסגרתו התחייב הבעל להעביר לאישה את חלקו בדירת המגורים. האם התחייבות זו תקפה גם לאחר הגירושים השניים?
בני זוג, הורים לשלושה, שהתגרשו בשנת 2008, חתמו על הסכם גירושין, על פיו התחייב הבעל להעביר לאשה את חלקו בדירה. אלא שעוד ביום סידור הגט חזרו השניים לחיות יחד באותה דירה למשך שנה וחצי ונוספות.
בשנת 2010 נפרדו שוב בני הזוג וסודר להם גט נוסף, לאחר שהאישה הרחיקה את הבעל מהדירה בצווי הרחקה למיניהם. הבעל, שמצא עצמו מחוץ לבית, הגיש לבית הדין הרבני האזורי בחיפה בקשה לביטול הסכם הגירושין, כך שיושב לו חלקו בדירה.
גירושין למראית עין?
לדברי הבעל, לו ולאשתו לא הייתה כוונה להתגרש אלא לערוך הסכם גירושין למראית העין, שמטרתו היתה להציל את הדירה מפני נושים רבים שהיו להם, בעקבות הלוואות שנטלו. העובדה, שחזרו לחיות יחד באותה דירה עוד ביום סידור הגט, מעידה על הכוונה האמתית, טען.
לחיזוק דבריו הוסיף הבעל, שהאישה לא פעלה לקיים את הסכם הגירושין, לא תבעה ממנו מזונות ולא תבעה להעביר את חלקו בדירה על שמה. הם חיו יחד חיים נורמטיביים ככל זוג נשוי והאישה אף הבטיחה לו כי יחזרו להינשא שנית.
האשה, מצידה, טענה שהסכם הגירושין עומד בעינו על אף שהחליטו לחזור. את דבריה תמכה בעובדה, שמאז הפירוד בשנת 2009 לא ביקש הבעל לבטל את ההסכם, גם לא לאחר הגירושים השניים.
לדבריה, הבעל התנהג כמי שקיים את הסכם הגירושין, כאשר בשנת 2010 ביקש להקטין את דמי המזונות, שהתחייב בהם על פי ההסכם. אם היה ההסכם למראית עין, מדוע הגיש בקשה זו?
נפרדו וחזרו - ההסכם בטל?
השאלה שבדקו הדיינים הרב דניאל אדרי, הרב אייל יוסף והרב דוד בר שלטון היא, האם יש בחזרתם של בני הזוג כדי לבטל את הסכם הגירושין? לדבריהם, כל עוד לא סודר הגט, הסכם הגירושין עדיין לא נכנס לתוקף. אולם מרגע שהצדדים התגרשו בפועל, נכנס ההסכם לתוקף והצדדים אינם יכולים לחזור בם או לשנות חלקים ממנו. על כן, קבעו, גם אם בני הזוג חזרו לגור יחד, ההסכם שריר וקיים.
הדיין הרב דניאל אדרי ביקש להוסיף, שעמדה זו מעוגנת גם בחוק יחסי ממון, על פיו כל שינוי בהסכם חייב להיעשות בכתב ולקבל אישור ותוקף של פסק דין.
לדברי הדיינים, ישנם מקרים של בני זוג שמתגרשים ועורכים הסכם גירושין למראית העין על מנת להבריח כספים, אלא שהסכמים אלו, בדרך-כלל, אינם הוגנים ואינם שוויוניים, והם מתאפיינים במיני התחייבויות לא הגיוניות - כמו דמי מזונות גבוהים ביותר.
במקרה זה, ציינו הדיינים, מדובר בהסכם שוויוני, באשר לצד ויתורו של הבעל על חלקו בדירה ויתרה האישה על זכויותיה בעסקו. הדיינים הוסיפו, כי הבעל לא הוכיח קיומם של נושים או חובות שהצדיקו הברחת נכסים.
הדיינים תהו גם, מדוע לא טען הבעל שההסכם היה למראית העין בגירושין השניים ומדוע תבע הפחתת מזונות הילדים רק כשנה לאחר הפירוד. לדבריהם, הסכם הגירושין אושר על סמך התחייבות הבעל להעביר את חלקו בדירה ועליו לעמוד בהתחייבותו. משום כך נדחתה תביעתו .
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
* הכותבת היא עו"ד העוסקת בדיני משפחה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.