האם הסובלת מחרדות קיצוניות וככל הנראה לוקה בתסמונת מינכהאוזן ביקשה להחזיר את בנה בן ה-4 למשמורתה אלא שבית המשפט התרשם כי נכון לעכשיו היא מסכנת אותו ולא מאפשרת לו להתפתח בצורה תקינה.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור שהגישה אם שבנה בן ה-4 הועבר למרכז חירום לצורכי טיפול. האם ביקשה להחזירו אליה ולאפשר לה לקבל טיפול בקהילה אך דוחותיהם של גורמי המקצוע שכנעו את השופט חננאל שרעבי כי האם – שמאביסה את הילד ומאשפזת אותו תכופות ללא צורך – מסכנת את הילד עקב חרדות מוגזמות ולא מציאותיות שלא מאפשרות לו להתפתח באופן תקין.
בתחילת יולי השנה הגישה המחלקה לשירותים חברתיים באזור הצפון בקשה דחופה לבית המשפט לנוער להוציא את הילד למרכז חירום לאחר שלא הגיע לגן במשך שבוע.
באופן כללי, המשפחה מוכרת לרווחה ב-3 השנים האחרונות. במסגרת הליכים שהתנהלו בבית המשפט למשפחה לאחר שהורי הילד התגרשו והמשמורת עברה לאם, הסתבר שאמו סובלת מהפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא), חרדתית ביותר, מאכילה הרבה מעבר לצרכיו ומרבה לקחת אותו לרופאים ולאשפז אותו גם כשאין בכך צורך. נכון להיום, בהיותו בן 4, הוא עדיין נזקק לחיתול ומוצץ וסובל מעיכוב התפתחותי קיצוני.
לבקשה צירפו רשויות הרווחה חוות דעת רפואיות המעידות על בעיה אמיתית בטיפול בילד. מאחר שאביו הודיע כי אינו מסוגל לטפל בו נטען כי אין ברירה אלא להוציאו מחזקת האם תוך שילובה יחד עמו ביחידת האימהות במרכז החירום לצורך טיפול והדרכה.
טוב שהרשויות פעלו
לאחר שבית המשפט אישר את הבקשה האם ערערה עליה בטענה שמדובר בצעד קיצוני ביותר מאחר שאפשר היה לשלוח אותה לטיפול בקהילה.
אולם היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה אישר כי ההחלטה להוציא את הילד הייתה נכונה כיוון שהוא נמצא בסיכון התפתחותי, גופני ונפשי כל עוד הוא נמצא במשמורת אמו.
האפוטרופוס שמונה לילד לצורכי ההליך תמך אף הוא בעמדה זו ואבי הילד ביקש לעשות מה שנכון לו כדי לשפר את מצבו.
לאחר שהשופט שרעבי התרשם מעמדת ההורים וחוות הדעת המקצועיות, הוא ציין כי אף שאין מחלוקת שהאם אוהבת מאוד את בנה אין כרגע אפשרות להחזיר אותו למשמורתה המלאה, בפרט מאחר שהיא כבר שולבה בטיפול בקהילה אך הוא כשל עקב חוסר שיתוף פעולה.
השופט ציין כי על רקע הבעיה הפסיכיאטרית של האם, ניכר כי חרדותיה לא מאפשרות לבנה להתפתח באופן תקין. הגורמים המקצועיים אף אבחנו כי ככל הנראה היא סובלת מ"תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח" ופוגעת בבנה מרוב דאגת יתר.
השופט קבע כי במצב דברים זה, התמלאו כל התנאים שמונה חוק הנוער להוצאת הילד ממשמורת לצורכי טיפול, ואף כתב כי טוב שהרשויות פעלו כפי שפעלו.
השופט הוסיף כי אף שמדובר בהחלטה לא פשוטה הוא שוכנע "כי מדובר בצעד הכרחי לטובתם של הקטין והאם".
בתוך כך השופט הדגיש כי לא מדובר כאן בהוצאה מוחלטת ממשמורת אלא באקט טיפולי שנועד לסייע לאם לטפל בילד ולקדם אותו מבחינה התפתחותית. השופט הבהיר לבסוף כי אם האם תשתף פעולה עם גורמי המקצוע אפשר יהיה לסיים את ההליך הטיפולי הרבה יותר במהרה והיא תוכל לחזור יחד עם בנה לשגרה.
עו"ד יונינה ראכלין-אלוני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין