האישה ובעלה בנו בית על חלק מהנחלה על סמך התחייבות הוריו למנות אותו כבן ממשיך. בני הזוג נפרדו וההורים חזרו בהם. האישה זכתה בפיצוי בשווי חצי מהבית והקרקע
בית המשפט למשפחה חייב יורשי נחלה לשלם לגרושתו של אחד מהם 2.5 מיליון שקל. הפיצוי נקבע בשל התחייבות של ההורים למנות את בני הזוג כבנים ממשיכים בנחלה, מה שהביא לכך שהם השקיעו כספים רבים בבניית בית. המינוי לא יצא לפועל ובית המשפט פסק שמגיע לאישה פיצוי על השקעותיה בבית ועל חצי משווי הקרקע. הבעל ואחיו ערערו על פסק הדין אך בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה את הערעור.
בני הזוג נישאו ב-1986 ונולדו להם חמישה ילדים. להורי האיש היו זכויות בנחלה בשטח של 28.5 דונם במושב.
ב-1992 חתמו ההורים על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת זכויותיהם לבנם כבן ממשיך. על רקע זה בנו בני הזוג בית בקצה הנחלה, בשטח של מעל 300 מ״ר על קרקע בגודל של דונם.
יחסי בני הזוג נקלעו למשבר וב-2003 ביטלו ההורים את ייפוי הכוח.
האישה הגישה נגדם תביעה לבית המשפט למשפחה וטענה שביטול ייפוי הכוח נעשה בחוסר תום לב והיא זכאית לפיצוי בגובה שווי מחצית הנחלה.
בפסק הדין נקבע כי לא ניתן היה כלל להעניק זכויות של בן ממשיך לאיש לפי ההסכם בין המינהל לאגודת המושב. במקביל נקבע כי האישה הסתמכה על ההתחייבות למנות את הבעל כבן ממשיך והיא ובעלה השקיעו סכום לא מבוטל בבניית ביתם תוך שוויתרו על דירה שהייתה להם.
לפיכך נקבע שהאישה זכאית לחצי משווי הבית, סך של 770,000 שקל, וכן חצי משווי הקרקע שהוקצתה לבני הזוג על ידי ההורים, שטח של כ-500 מ״ר.
ב-2017 עזבה האישה את הבית ותבעה את הפיצוי המגיע לה בגין הקרקע. שמאי שמינה בית המשפט העריך את שווי מחצית המגרש בכ-2.5 מיליון שקל ולפני כשנה בית המשפט פסק לטובתה את הסכום.
הבעל ואחיו (יורשי ההורים) הגישו ערעור. הם טענו בין היתר כי היה צריך לנכות מסכום הפיצוי את התשלומים שיידרשו לצורך פיצול המגרש, שמגיעים לסכום של מעל מיליון שקל.
עוד לדבריהם, יש לקחת בחשבון את המס שיידרשו לשלם בגין מכירת הנחלה ולהטיל את חלקו היחסי על האישה.
האישה השיבה כי הנחלות במושב בו מדובר נרכשות על ידי ״האלפיון העליון״ ואין לבצע ניכויים בשל פיצול רעיוני, במיוחד בשעה שהמערערים הודו שהם מתכוונים למכור את הנחלה כולה כמקשה אחת.
מגיע לה
השופט נפתלי שילה דחה את הערעור. הוא ציין כי בית המשפט למשפחה קבע מנגנון ייחודי לפיצוי צודק של האישה לנוכח הסתמכותה על ייפוי הכוח. השופט הדגיש כי אם ייפוי הכוח היה נאכף, האישה הייתה זכאית לחצי משווי הנחלה כולה, סך של 6 מיליון שקל, בהתאם להסכם בינה לבין בעלה.
כמו כן, מטענות המערערים בהליכים קודמים עולה שהם מתכוונים למכור את הנחלה כולה ולא לפצל אותה כך שאין בסיס להפחתת עלויות פיצול.
השופט גם קבע שלאור הרציונל והמניע שהביא להענקת הפיצוי לאישה משיקולי צדק, מגיע לה לקבל את שווי הקרקע בערכי ברוטו וללא ניכוי מס.
המערערים חויבו בהוצאות של 20,000 שקל.
השופטים שאול שוחט ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ המערערים: עו"ד נמרוד תבור
- ב״כ המשיבה: עוה"ד ליזי זוהר חמו ויוגב חאמו
*עו"ד צביקה גלזר עוסק בנחלות ומשקים במושבים, ירושות וצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין