פס"ד בערעור של בעל ואחיו על גובה הפיצויים לאישתו לשעבר בגין בית משותף שנבנה על נחלת המשפחה

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 24.7.18 (כב' השופטת שפרה גליק בתמ"ש 71134-11-17) ועל "החלטה מתוקנת" מיום 24.5.20 (כב' השופטת ז'יטניצקי רקובר) שבמסגרתם נקבע גובה הפיצוי שעל המערערים לשלם למשיבה.

א.         רקע עובדתי

1. המערער 1 (להלן: האיש) והמשיבה (להלן גם: האישה) נישאו זל"ז בשנת 1986 ונולדו להם חמישה ילדים.

2. להורי האיש (להלן: ההורים) היו זכויות של בני רשות בנחלה בשטח של 28.5 דונם במושב ב' (להלן: הנחלה או המשק).

3. ביום 11.5.92 חתמו ההורים על ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך העברת זכויותיהם לאיש, כבן ממשיך בנחלה (להלן: ייפוי הכוח). ביום 13.5.92 אישרה אגודת המושב שהאיש הוא "בן ממשיך" בנחלה.

4. לאור התחייבות זו, בשנים 1992-1993, בנו האיש והאישה (להלן: בניה"ז) מכספם, בית בקצה הנחלה, בשטח בנוי של מעל 300 מ"ר (להלן: הבית) שלו צמודה חצר בגודל של דונם.

5. לימים נקלעו יחסי בניה"ז למשבר והם חתמו על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין שבמסגרתו התחייב האיש להעביר לאישה לאחר פטירת ההורים, מחצית מהנחלה והוא התחייב גם שהאישה תוכל להמשיך להתגורר בבית לכל ימי חייה. בהסכם אף צוין ששני בינה"ז הם בנים ממשיכים (להלן: ההסכם).

6. בתחילת שנות האלפיים אירע משבר נוסף בין בניה"ז וכתוצאה מכך, ביום 5.8.03, ביטלו ההורים את ייפוי הכוח ולאחר מכן הם הודיעו לוועד המושב על ביטול בקשתם למנות את האיש לבן ממשיך ועל ביטול העברת הזכויות בנחלה לאיש לאחר פטירתם.