התנהלות מחפירה של חברת בנייה עלתה לה ביוקר

בני זוג שרכשו בית בשכונה חדשה ביוקנעם מחברת הבנייה "נווה אציל", תבעו את החברה שלא מסרה להם את הדירה עד היום. ביהמ"ש קבע כי התנהלות החברה "מקוממת" ופסק לתובעים מעל ל- 100,000 שקל פיצוי בגין האיחור.

בני הזוג חתמו על הסכם לרכישת בית חדש מחברת "נווה אציל" במאי 2014. מועד מסירת הבית נקבע לאפריל 2015, אך בהגיע המועד המיוחל התברר להם כי לא הוצא עבור הבית אישור אכלוס (טופס 4) ובשל כך לא ניתן לחברו לתשתיות (מים, חשמל וביוב).

מעבר לזה הרוכשים מצאו את עצמם ללא קורת גג כיוון שתכננו את צעדיהם בהתאם למועדי ההסכם ומכרו את דירתם הישנה.

לאחר שנה של עיכוב במסירה וציפיית שווא להוצאת טופס 4 הגישו הרוכשים תביעה כנגד החברה בבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתה הם עתרו לפיצוי בגין ההוצאות והנזקים שנגרמו להם כתוצאה מן האיחור.

החברה טענה להגנתה כי האיחור בקבלת הטופס נגרם כתוצאה מעיכוב בסלילת כביש מרכזי בשכונה, שלא היה בשליטתה.

כן היא טענה שהעיכוב הצפוי במסירה הובא לידיעת התובעים עובר לחתימת ההסכם והיה הסיבה לכך שהבית נמכר להם בסכום מופחת. עוד היא טענה שהתחייבותה בהסכם הייתה למסירת החזקה בבית – ללא טופס 4.

אולם בניגוד לטענת החברה, לא נמצא בהסכם המכר כל אזכור לנושא סלילת הכביש והעיכוב האפשרי במסירה. בעל החברה הסביר זאת כתקלה של עוה"ד שייצג את החברה בעסקה ונפטר זה מכבר. אולם טענה זו נדחתה על הסף על ידי השופטת רחל עורקבי שהטיחה בחברה ביקורת על הניסיון להטיל דופי בעוה"ד שאינו יכול להתגונן.

התובעים מצידם טענו כי נושא זה כלל לא הוצג בפניהם, טענה שהתבררה במשפט כנכונה.  

במהלך התביעה, ולאחר שנשמעו עדויות נציגי מחלקת ההנדסה בעיריית יוקנעם, התברר כי החברה ידעה על העיכוב הצפוי בסלילת הכביש ואף התחייבה בכתב ליידע על כך את הרוכשים – אך לא עשתה כן.

עוד התברר, כי קטע הכביש באזור ביתם של התובעים הושלם ביולי 2016 ולכן עקרונית ניתן היה להוציא עבורו טופס 4 במועד זה, אלא שהחברה כלל לא הגישה לעירייה בקשה לקבלת הטופס, וגם אם הייתה מגישה סביר להניח שלא הייתה מקבלת כיוון שבנתה שלא על פי היתר הבנייה ורק במרץ 2017 ביקשה מהעירייה לאשר את השינויים שביצעה בתוכנית הבנייה.

לא גילו

בנסיבות אלה, השופטת עורקבי קיבלה את התביעה ולא חסכה ביקורת מהחברה.

השופטת האמינה לגרסת התובעים וקבעה כי החברה אכן הסתירה מהם את האפשרות שמסירת הבית תתעכב עד השלמת סלילת הכביש.

השופטת דחתה אחת לאחת את טענות החברה ובכלל זאת את הטענה כי התחייבותה למסירת הדירה לא כללה התחייבות לטופס 4. השופטת ציינה שטענה זו מנוגדת לנוסח ההסכם ומנוגדת לחוק ולפסיקה הענפה בנושא, שלפיה מסירת החזקה תקפה רק אם הוצא טופס 4 לנכס.

בנוסף, השופטת קבעה כי החל מיולי 2016 האיחור במסירה נבע מחריגות הבנייה שביצעה החברה ולא מהעיכוב בסלילת הכביש.

בנסיבות אלו השופטת פסקה לתובעים פיצוי בסך כ- 100,000 בגין דמי שכירות של בית חלופי עד למועד הגשת התביעה, וכן 8,000 שקל דמי שכירות בגין כל חודש איחור ממועד הגשת התביעה ועד מסירת הבית בפועל.

מעבר לזה, היא חייבה את החברה בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.

* שמות ב"כ הצדדים לא פורטו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין