המדינה האשימה צעיר בהתפרצות לדירה על סמך ראייה אחת – דנ"א שלו שנמצא על נייר אלומיניום שעטף את כלי הפריצה. השופט סבר כי ישנו תרחיש נוסף אפשרי, ולכן הנאשם נהנה מהספק.
בית משפט השלום בתל-אביב זיכה צעיר שהואשם בהתפרצות לדירה וגניבה ממנה. המדינה התבססה על ראייה אחת ויחידה – דנ"א של הנאשם שנמצא על פיסת רדיד אלומיניום שנמצאה בתוך מנעול דלת הדירה, כנראה כחלק מכלי פריצה שיכול לשחזר ולדמות את מפתח הדירה.
אלא שעל אותו רדיד נמצא דנ"א של שני אנשים נוספים, והשופט שמאי בקר סבר כי ישנה אפשרות שהאחרים ביצעו את העבירות אחרי שהיו עם הנאשם.
לפני קרוב לשנה הוגש כתב האישום, בו יוחסו לנאשם עבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה. בהמשך לכך, נטען כי הנאשם לקח מהדירה תכשיטים רבים.
ההגנה טענה כי מאחר שעל רדיד האלומיניום נמצאו מספר פרופילים, יותר משלושה, הרי שיש ספק סביר "בילט אין", כיוון שמדובר בחפץ נייד שלא קושר במקום ובזמן את הנאשם.
הנאשם עצמו העלה שלל טענות והשערות, למשל שהנייר שייך לנרגילה שהוא עישן, או נלקח מקופסת סיגריות שלו.
אולי הפעם בלעדיו
באופן כללי הסביר השופט בקר כי עקרונית ניתן להרשיע על סמך ראיית דנ"א גם כשהיא ראייה יחידה, אך רק במקרים יוצאי דופן, בזהירות ואף "ביד רועדת", כלשון בית המשפט העליון.
לגופו של עניין, השופט דחה את טענות הנאשם והתרשם כי בסופו של דבר האחרון לא סיפק כל הסבר חלופי סביר ואמין להימצאות הדנ"א שלו על גבי "גיבור הפרשה" – רדיד האלומיניום ה"עברייני".
אלא שלמרות זאת השופט החליט לזכות את הנאשם וזאת לאחר שהבהיר כי המסקנה – גם אם היא סבירה מאד – לפיה אנשם הוא שפרץ לדירה וגנב מתוכה, איננה המסקנה הסבירה היחידה המתחייבת מהראיות.
לאחר ששטח דוגמאות והסברים כלליים, השופט ניגש למקרה והציג שלושה תרחישים אפשריים: הראשון הוא כי הנאשם ביצע את המיוחס לו. השני הוא כי הנאשם ביצע את העבירות ביחד עם שותפים נוספים.
על פי התרחיש השלישי – הוא התרחיש "המזכה" – חברים של הנאשם, שלפי הראיות חשודים שביצעו עמו פריצות אחרות לפני כן, הם שביצעו את עבירת ההתפרצות, הפעם בלעדיו, באמצעות נייר כסף שבו הוא נגע או שדנ"א שלו "נדבק" אליו. לפי השופט – תרחיש שאינו מופרך או בלתי סביר.
כמו כן, השופט הבהיר כי בניגוד למקרים שבהם מומחים מוכיחים ששרידי הדנ"א שנמצאו מצביעים בהכרח על שימוש בפועל בחפץ, במקרה זה כלל לא ברור האם נדרש שימוש של ממש בנייר האלומיניום על מנת שזה יותיר בו עקבות דנ"א. גם ספק זה פעל במידה מסוימת לטובת הנאשם.
בסיכומו של דבר, השופט קבע כי אף שקיים "סיכוי טוב" שהנאשם פרץ לדירה וגנב ממנה, אין זה התרחיש הסביר היחיד העולה מן הנסיבות והראיות, ולכן ההליך הסתיים בזיכוי מחמת הספק.
- ב"כ המאשימה: עו"ד איציק אמיר, תביעות ת"א
- ב"כ הנאשם: עו"ד איתי רוזין
עו"ד רותם טובול
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין