מדינת ישראל נ' גטהון (עציר)

אני מורה על זיכוי הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו, מחמת הספק.

הניתן, בנסיבות המקרה דנא, להרשיע אדם בפריצה לדירה על בסיס ראיה אחת ויחידה - הימצאות הדנ"א שלו על גבי פיסת רדיד של אלומיניום שנמצאה בתוך הצילינדר של מנעול הדירה הפרוצה? כתב האישום והמענה לו

1.ביום 15.5.2018 הוגש נגד הנאשם (להלן: "גטהון") כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה, לפי סעיפים 406 (ב) ו- 384 לחוק העונשין, בהתאמה.

כתב האישום מספר כיצד ביום 7.2.2018, בין השעות 08:30-16:15, התפרץ גטהון לדירה פלונית, באמצעות כלי פריצה אשר יכול לשחזר ולדמות את מפתח הדירה, פתח את דלת הדירה שהיתה נעולה ונכנס לתוכה.

באותן הנסיבות, מוסיף כתב האישום ומתאר, נשא ונטל גטהון תכשיטים רבים השייכים לבעלת הבית, ועל כן הואשם גם בגניבה.

2.ביום 6.11.18 כפר הנאשם באשמתו, ובא כוחו, עו"ד איתי רוזין, הצהיר לפרוטוקול כי אין הוא מבקש לחקור ולו עד אחד מעדי התביעה, מסכים הוא כי התביעה תגיש את כל חומרי החקירה בתיק, כאוות נפשה, ועל מנת להסיר ספק הצהיר עוד כי הוא מסכים לאמור בחוות הדעת של המז"פ, במובן זה שהדנ"א של מרשו אכן – "אותר על רדיד האלומיניום שנמצא בתוך צילינדר הדלת שנפרצה" (להלן, לשם הקיצור: "הרדיד" או "רדיד האלומיניום").

המשפט

3.חלף פרשת התביעה הגיש בא כוח המאשימה, עו"ד איציק אמיר, אסופת ראיות עליהן ביקשה התביעה להסתמך על מנת לנסות ולהרשיע את גטהון.

4.פרשת ההגנה כללה אך ורק את עדותו של גטהון עצמו.