אם ביקשה לשקול מחדש החלטה בתיק ניכור הורי: ״הילדה בתחושת אימה״

אם לילדה בת 13 הגישה בקשה לבטל החלטה המחייבת את בתה להשתתף בהליך טיפולי לחידוש הקשר עם אביה. הבקשה נדחתה על אף טענות כי הילדה עלולה לפגוע בעצמה.

לפני כחודש התקבלה בבית המשפט למשפחה בתל אביב החלטה בתיק ניכור הורי המחייבת אם להביא את בתה בת ה-13 למפגשים טיפוליים בהם יחודש הקשר בינה לבין אביה. כשבוע לאחר מכן ביקשה האם עיון מחדש בהחלטה וטענה כי הילדה בחרדות ויש להניח לה לנפשה. ״תחושות חרדה של קטין אינן מצדיקות מתן לגיטימציה ליתמות פסיכולוגית״, נכתב בהחלטה שדחתה את הבקשה.

במסגרת הבקשה הציגה האם מכתב מהפסיכולוגית המטפלת בקטינה. במכתב מתחה הפסיכולוגית ביקורת על ההחלטה לכפות את חידוש הקשר בין הילדה לאביה. היא כתבה כי הילדה אינה מסוגלת לחדש את הקשר בשל ״תחושת אימה בה אינה מצליחה לשלוט״. הפסיכולוגית הוסיפה כי על בית המשפט להגן על הקטינה מפני הלחץ הכרוך בצורך לפגוש את אביה וכי מצבה הנפשי מבטא פוסט טראומה.

האם העלתה חשש שהקטינה תנסה לפגוע בעצמה על רקע ההחלטה. היא הוסיפה כי בין זכויות הילד נמנית גם הזכות לסרב להיות בקשר עם מי מהוריו.  עוד לטענתה, אין לפעול בטרם יתברר שאכן מדובר בניכור הורי ומי הוא הצד המנכר.

פחד לא רציונלי

השופט ארז שני ציין כי בפגישות שלו ושל מומחים מתחום בריאות הנפש עם הקטינה לא עלתה סיבה אמיתית לטראומה שעליה ניתן להצביע, ולהתרשמותו מדובר בפוביה, פחד בלתי רציונלי.

באשר לאיום באובדנות הבהיר השופט כי לפי חוות דעת המומחים שהיו מעורבים בתיק, אין כל דרך לנבא האם קיים באמת סיכון כזה. כל שידוע כיום הוא שהילדה סובלת מתסמיני חרדה לקראת המפגש עם האב. אלא שתסמינים אלה לא הצריכו טיפול תרופתי כלשהו, קבוע או זמני.

הוא הוסיף כי לקטין אין זכות ״להתגרש״ מהוריו. ״הדין הישראלי הכיר בכך שבגרות נפשית או פיזיולוגית אשר עוד לא הגיעה אל פרקה אינה מעניקה לקטין הזכות לקבל החלטות הרות גורל״, כתב השופט בהקשר זה.

עוד הדגיש השופט כי הצורך לקיים הליך ארוך אשר יברר מי הוא המנכר, הוא בעל פוטנציאל לבזבוז זמן אדיר שיכול להיות מוקדש לחידוש הקשר.

״לעת הזו 'מצטיירת' לפניי קטינה אשר אין לה סיבה אמיתית וסבירה שלא לפגוש באביה וזו מתעקשת שלא לפגוש בו ואגב כך מתגלים תסמיני חרדה אשר מהותם, כפי שסברו חלק מן המומחים, נובעים מ'אומניפוטנציה' וחרדה מאי ביצוע רצונה״, כתב.

השופט סיכם כי ״נתק בין קטין לבין הורהו אינו יכול לעלות בקנה אחד עם טובת הילד״ ואין לתת לגיטימציה ליתמות פסיכולוגית מאב רק כי קטין פיתח חרדות מפגישות עמו.

• ב״כ המבקשת: עורך דין שמואל מורן
• ב״כ המשיב: עורך דין מיקי שיפמן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין