בימ"ש השלום בחיפה חייב את בנק לאומי למשכנתאות וכונס נכסים מטעמו לפצות בני זוג, שרכשו דירה מכינוס. נקבע, כי הסכם המכר כלל תנאים לא הגיוניים, לא חוקיים ולא הוגנים.
במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתח בנק לאומי למשכנתאות נגד בעלי בית שלא שילמו משכנתא, מונה ב-2008 עורך הדין של הבנק לשמש ככונס נכסים למכירת הדירה.
לשאלות בנושא בנקים ומשכנתאות
שאלו עורך דין בנקאות
בפברואר 2011 ערך הכונס התמחרות בין מציעים שונים (מעין מכירה פומבית). מיד לאחר שבני זוג, שהציעו את ההצעה הגבוה ביותר, הוכרזו כזוכים הם הוחתמו על הסכם המכר. הם שילמו חלק מהתמורה שלושה ימים לאחר שאושר בהוצאה לפועל, ואת היתרה הם היו צריכים לשלם בתוך 30 ימים.
אלא שהמשכנתא התעכבה, לאחר שהתגלה שהכונס צירף להסכם מסמכים שגויים. בשלב הזה החלו הבעיות בין הבנק לתובעים: התובעים טענו שלא יוכלו לשלם את התמורה בזמן, והבנק זעם על כך.
בני הזוג החליטו להגיש תביעה נגד הבנק והכונס לבית המשפט המחוזי בחיפה. הבנק לא שקט על השמרים והגיש תביעה נגדית לתשלום הפיצוי המוסכם בשל הפרת ההסכם מצד התובעים.
ביהמ"ש המחוזי הביא את הצדדים להסכמות בנוגע לדירה: התובעים שילמו את מלוא התמורה וקיבלו סוף סוף את הדירה לידיהם. נותר רק לפסוק לגבי הפיצויים, והעניין הועבר לדיון בבית משפט השלום בחיפה.
התובעים טענו, בין היתר, כי הכונס לא אפשר להם להיוועץ עם עורך דין לפני החתימה על ההסכם, וכך יצא שחתמו הסכם שכל-כולו לטובת הבנק וכולל על סעיפים לא הגיוניים, כמו למשל, שהם מחויבים לשלם ארנונה עוד לפני שבכלל קיבלו את הדירה.
הבנק וכונס הנכסים טענו בין השאר, כי התובעים קיבלו לידיהם את הסכם המכר מראש, והייתה להם שהות מספקת להתייעץ עם עורך דין. עוד נטען, כי היה עליהם לוודא שקיבלו לידיהם מסמכים תקינים, והעיכוב בקבלת המשכנתא אינו מעניינם.
הכונס אמור להיות אובייקטיבי
השופט יהושע רטנר הבהיר: ברגע שעורך הדין מונה ככונס נכסים הוא הפסיק להיות עורך הדין של הבנק והפך ל'פקיד בית משפט', שחייב לנהוג בהגינות ובנאמנות כלפי כולם. הכונס, קבע השופט, הפר חובות אלה והעדיף בבירור את האינטרס של הבנק על פני זה של התובעים.
כך, בעוד שההסכם מלא בתנאים מיטיבים עם הבנק, הוא לא כלל תנאים המיטיבים עם התובעים. דוגמא לכך הוא התנאי המחייב אותם בתשלום הארנונה לפני קבלת החזקה בדירה, שמעבר להיותו חסר תום לב הוא גם לא חוקי.
השופט גם קיבל את הטענה שצירוף המסמכים השגויים לחוזה הביא לעיכוב המשכנתא וכן את הטענה שלא ניתן לנתבעים זמן להתייעץ עם עורך דין.
עוד נקבע כי מאחר שהבנק אישר את פעולותיו הרשלניות של הכונס גם הוא אחראי לנזקים שנגרמו לתובעים.
עם זאת, נקבע כי התובעים לא הוכיחו את מרבית נזקיהם ולכן נפסקו להם 15,800 שקל בלבד עבור החזר שכר דירה ועגמת נפש. כמו כן, חויבו הנתבעים להחזיר להם את הארנונה שחויבו בה לפני שנכנסו לדירה.
התביעה הנגדית נדחתה כמובן. הבנק והכונס חויבו גם בהחזר אגרה, הוצאות משפט של 2,000 שקל ושכ"ט עו"ד של 12 אלף שקל.
מדובר בפסק דין חשוב מאד. הפטור הגורף שמעגנים בנקים ועוד יותר מכך כונסי נכסים בהתקשרויות עמם לא יכול לפטור אותם מחובות גילוי בסיסיות ביותר, בוודאי בהליך מימוש, שבו לקונה מידע מועט והוא מסתמך עליהם.
* עו"ד מיכל שחר עוסקת בתחום המשפט האזרחי-מסחרי וליווי עסקים ומשמשת כיועצת משפטית ללשכת היועצים העסקיים בישראל.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראל "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין