הטענה: מטילה קנסות על מספר בעלי דירות בגין אותה עבירה, כמו השלכת פסולת בחצר הבניין. נטען כי לא מדובר בטעות אלא "הנחיה מגבוה" וכבר נגבו 13 מיליון שקל שלא כדין
"בין השנים 2018 ל-2025 גבתה עיריית תל אביב שלא כדין יותר מ-13 מיליון שקל": כך טוען בעל דירה ברחוב הירקון בבקשה לאישור ייצוגית שהגיש לאחרונה, באמצעות עו"ד פז יצחקי-וינברגר, לבית המשפט לעניינים מנהליים בעיר. לדבריו המחדל קשור לגביית קנסות פסולה - ממספר אנשים עבור אותה עבירה, ותוך אכיפה בררנית. סכום התביעה הועמד על כ-3.7 מיליון שקל.
המבקש, עורך דין במקצועו, הינו בעלים של חצי דירה ברחוב הירקון שבתל אביב, המשכיר אותה לאחרים. מדובר בבניין של 10 דירות הנמצאות בבעלות 12 אנשים ומוחזקות על-ידי 20 שוכרים - ובסך הכול 32 גורמים שהם בעלי זיקה למבנה. האיש סיפר כי בשלב מסוים קיבל קנס בסך 475 שקל עבור השלכת פסולת בחצר הבניין, וכי הגם שאינו אחראי לביצוע העבירה - שילם אותו מיידית.
אלא שבדיעבד גילה המבקש, כך לטענתו, שהוא אינו היחיד שקיבל את הודעת הקנס. בבקשה נטען שלא פחות מ-9 (מתוך 12) בעלי הדירות שבבניין נדרשו לשלם לעירייה 475 שקל, ובחשבון פשוט: 4,275 שקל עבור אותה עבירה. האיש הוסיף שבהמשך הבין, לתדהמתו, כי המקרה הפרטי שלו הוא רק קצה הקרחון.
לדבריו, מבירור שנערך עלה שהעירייה גבתה ביתר מתושביה ב-7 השנים האחרונות יותר מ-13 מיליון שקל! "כך למשל", סיפר, באחד הבניינים שברחוב עמינדב בעיר "קנס בודד של 730 שקל הפך לגביה של לא פחות מ-114,610 שקל, כי הוטל בכפל על לא פחות מ-157 בעלים (!)".
אכיפה שרירותית
בבקשה נטען שמבירור מול מחלקת הפיקוח בעירייה, עלה שההתנהלות המתוארת אינה בגדר טעות או מקרה אלא "שיטה" סדורה ו”הנחיה מגבוה” - להטיל כמה שיותר קנסות עבור אותה עבירה, במטרה לגבות כמה שיותר כסף ולהעשיר את קופת העירייה שלא כדין. הודגש שגם אם לעמדת העירייה החיוב בקנס הינו "ביחד ולחוד" - הרי שמרגע שקיבלה תשלום ראשון, היה עליה להפסיק לגבותו.
מעבר לפסול שבגבייה הכפולה, טוען המבקש, התנהלות העירייה אף לוקה באכיפה בררנית. כך למשל, במקרה הפרטי שלו לא הוטלו קנסות על אף אחד מ-20 שוכרי הדירות בפועל - שמבחינה הגיונית הם אלה שצריכים "להיענש" על השלכת הפסולת - וגם לא על כל 12 בעלי הדירות, אלא על רק על 9 מהם בלבד. מדובר, לטענתו, בהטלת קנסות שרירותית ואקראית המגלמת, כאמור, אכיפה סלקטיבית תוך התנהלות מפלה, לא ברורה ובלתי חוקית.
פגם נוסף שציין האיש בשולי בקשתו נגע לאי-משלוח התראה טרם הטלת הקנסות, וגבייתם באופן מיידי. בנסיבות אלה התבקש בית המשפט לאשר את התובענה כייצוגית ולחייב את העירייה לשלם לקבוצה המיוצגת - תושבים שקיבלו ב-7 השנים האחרונות כפל קנסות בגין תחזוקה לקויה של הבניין, וכן כאלה שנקנסו ללא התראה מראש ו/או תוך אכיפה בררנית - פיצוי בסך כ-3.7 מיליון שקל (במקום כ-13 מיליון, נוכח המגבלה שבחוק המאפשרת השבה מרשות מקומית רק שנתיים לאחור).
כמו כן עתר המבקש לקבלת "צו עשה" המורה לעירייה לתקן את דרכיה ולהימנע מהתנהלותה המתוארת, כמו גם לחייבה בהוצאות משפט.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עד למועד זה, טרם התקבלה אצלנו הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. כאשר תתקבל, העירייה תגיש את תגובתה לבית המשפט בהתאם ללוח הזמנים שיקבע על ידו".
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.