בג"ץ מסיר את הכפפות: "מדינה חפצת חיים חייבת לנקוט באמצעים קשים"

שופטי העליון אישרו להרוס את בית משפחת מחבל חמאס שרצח את סמ"ר שילה אמיר ז"ל. הם הבהירו שאין להתערב בסמכות המדינה לפעול בעוצמה נגד ארגון הטרור הרצחני  

בג"ץ דחה עתירה שהגישה משפחת מחבל החמאס אחמד יאסין הלאל מוחמד גידאן – מי שרצח ביולי האחרון את סמ"ר שילה אמיר ז"ל – כנגד ההחלטה להרוס את ביתה. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה שהחלטת צה"ל להרוס את הבית, בפרט לנוכח אירועי ה-7 באוקטובר, התקבלה כדין ואין להתערב בה. השופטים אלכס שטיין ועופר גרוסקופף הסכימו עם פסק הדין.

הפיגוע שבמהלכו נרצח סמ"ר אמיר ז"ל התרחש ביולי האחרון. המחבל הגיע ברכב לפאתי היישוב קדומים כשהוא חמוש באקדח וסכין. משהגיע למקום כוח צה"ל על מנת לבדוק את רכבו, פתח המחבל בירי לעבר הכוח וגרם למותו של הלוחם. המחבל נוטרל בזירת הפיגוע ובהמשך נמצא כי מדובר בפעיל חמאס שתכנן את הפיגוע מבעוד מועד.

בעקבות הפיגוע הוחלט בצה"ל להרוס את ביתו של המחבל. בתגובה לכך הגישה משפחתו של המחבל השגה על ההריסה, בטענה שמדובר בהחלטה לא מידתית אשר תפגע בבני המשפחה שלא ידעו על כוונתו של המחבל ולא היו מעורבים במעשה.

בספטמבר האחרון נדחתה ההשגה ומשכך הגישה משפחת המחבל את העתירה לבג"ץ, במסגרתה חזרה על טענותיה.

הצבא, מנגד, ביקש לדחות את העתירה. נטען כי בני משפחת המחבל גילו תמיכה פומבית במעשה הרצח, מה שמעיד על ידיעתם המוקדמת על אודות הכוונה לבצע פיגוע. לשיטת הצבא הריסת בית המחבל, בפרט לנוכח גילויי האהדה לפיגוע, ירתיע מחבלים פוטנציאליים נוספים מביצוע פיגועים דומים, וימנע שפיכות דמים מיותרת.

"יש לי עוד שאהידים לשלוח"

השופטת כנפי-שטייניץ דחתה בשתי ידיים את גרסת משפחת המחבל לפיה לא ידעה על הכוונה לבצע את הפיגוע. בין היתר ציינה השופטת כי אימו של המחבל הודתה במהלך ראיון שנתנה לתקשורת, ששלחה את בנה לבצע את הפיגוע כנקמה על המבצע בג'נין. במעמד הריאיון ציינה אם המחבל שיש לה עוד שישה בנים לשלוח לביצוע מעשים דומים.

גם אחותו של המחבל ואביו, בכיר בחמאס, גילו שביעות רצון ממעשיו הנפשעים. האחות אמרה כי "טוב שאחיה מת בדרך זו ולא בדרך אחרת" וכי "היא בעד הפיגועים בעקבות מה שקרה בג'נין".

עוד ציינה השופטת שאחרי הפיגוע אף התקיימה תהלוכה של פעילי חמאס בביתו של המחבל בכפר קיביא ונישאו נאומים של בכירי הארגון בשבחו. מסקנתה, אם כן, הייתה שהעותרים ידעו בהחלט על התכנית של בן משפחתם.

בתוך כך השופטת הדגישה כי אין בהחלטה להרוס את בית המחבל משום אפליה כלפי הפלסטינים, שכן שכיחות פעולות הטרור וגילויי האהדה כלפיהם בציבור זה עולים לאין ערוך בהשוואה לציבור היהודי.

בנוסף קבעה השופטת שאין מקום להרוס רק את הקומה הראשונה של הבית, שבה היה מצוי חדרו של המחבל, אלא יש להרוס את המבנה כולו על שלוש וחצי קומותיו.

לסיום התייחסה השופטת למלחמה שמתחוללת כיום מול החמאס: "בשעה ששורות אלה נכתבות מצויה מדינת ישראל במערכה קשה ומדממת מול אותו ארגון טרור רצחני שבשליחותו בוצע הפיגוע שבענייננו, לאחר שזה ביצע מעשים נפשעים ונתעבים שהדעת אינה סובלת, באלפי בני אדם, בהם קשישים, נשים וילדים. במציאות ביטחונית קשה ומורכבת זו, מדינה חפצת חיים זכאית, ואף חייבת, לנקוט אמצעים, גם אם קשים, לשם הגנה על שלום אזרחיה ותושביה ועל ביטחונם".

העתירה לביטול ההריסה נדחתה על דעת כלל חברי המותב.

• ב"כ העותרים: עו"ד נדיה דקה
• ב"כ המשיבים: עו"ד רועי שויקה ועו"ד שרון אבירם

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין