השופטת לעו"ד שערך את הצוואה: "אוסרת עליך לייצג את הזוכה"

מנוחה ללא ילדים ערכה צוואה לטובת בן אחיה. כשיתר אחייניה הגישו התנגדות – שכר לעצמו הזוכה את שירותי עורך המסמך. ביהמ"ש הציב בפניו תמרור עצור

עורך צוואה לא ייצג את הזוכה היחיד בה, במסגרת ההליך המשפטי לבירור תוקפה – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בירושלים. השופטת אורית אביגיל יהלומי חידדה שהדבר מנוגד לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, שלפיהם אל לו לעורך דין לייצג אדם אם עומד להעיד מטעמו. טענת עורך הצוואה שגם ככה זכרונו קלוש ועדותו לא תועיל, נדחתה.  

תחילת הפרשה בספטמבר 2003, אז ערכה המנוחה - שסבלה ממחלת נפש - את הצוואה שבמוקד ההליך לטובת המבקש, בן אחיה. הבחירה באותו אחיין נומקה בכך ששימש "עמוד תווך" בחיי דודתו, שלדבריה לא מצאה לנכון להוריש דבר לאחייניה האחרים, עשרה במספר, משום "שלא טרחו לסייע לי". בשנת 2021 הלכה המנוחה לעולמה בגיל 87, מבלי שהותירה אחריה בעל או ילדים.

בשלב זה עתר בן אחיה לקיים את צוואתה, כאשר עורך הדין אותו שכר לצורך המשימה היה לא אחר מעורך המסמך בכבודו ובעצמו. יתר אחייני המנוחה לא נותרו אדישים והגישו התנגדות, שבנוסף לטענות הקלאסיות כמו היעדר כשירות והשפעה בלתי הוגנת – אף הכילה טענה ייחודית שלפיה אין להתיר את ייצוגו של הזוכה באמצעות עורך הצוואה.

האחרון, לעומת זאת, התנגד לבקשה להדיחו מייצוג בנימוק שגם ככה יש לו "אפס זיכרון" מכל מה שקשור לעריכת הצוואה, ומשכך אף בהנחה שיוזמן לעדות – הרי שהיא תהא חסרת תועלת, באופן שהלכה למעשה אינו עומד בניגוד לכללי האתיקה.

עדות "מהותית וחיונית"

אבל השופטת יהלומי קבעה שאין הצדקה, בנסיבות העניין, לסטות מכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, שלפיהם "לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים [...] אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם". השופטת דחתה, בתוך כך, את טענת עורך הדין של הזוכה כי עדותו גם ככה לא תעלה או תוריד, באופן שכביכול אינו חוסה תחת הכלל האמור.

"במקום שבו עורך דין עורך צוואה ואף משמש כעד לעריכתה, הרי שעם הגשת ההתנגדות הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מאותו מארג עובדתי שיש לבחון לכל אורכו של ההליך, בסוגיות רבות הקשורות אליו ישירות, כעד ולא כמייצג", הבהירה השופטת. התרת המשך הייצוג, כך לדבריה, "תפגע באותו צורך אקוטי לקיים חיץ דיוני וחזותי, ואין לאפשר לעורך דין לייצג ולהפוך לבעל דין פעיל".

במסגרת זו דחתה השופטת את ניסיון עורך הדין להרחיק עצמו ממאורעות עריכת הצוואה, על רקע השנים הרבות שחלפו. היא שוכנעה שבפועל עדותו "נחוצה בסוגיות רבות", וכי אין לומר שמדובר בעדות טכנית בלבד כדבריו. ההיפך הוא הנכון: למסקנתה מדובר בעדות "מהותית וחיונית", כאשר לטענת עורך הדין בדבר חוסר זיכרון קיימת משמעות ראייתית קריטית העלולה להיזקף לחובת מבקש הקיום, אשר צריכה לבוא לידי ביטוי, כך לדבריה, בכובעו כעד ולא כמייצג.

לפיכך השופטת קיבלה את בקשת המתנגדים והורתה כי עורך הצוואה, או מי ממשרדו, יהיה מנוע מלייצג את הזוכה היחיד על-פיה, במסגרת ההליך המשפטי לבירור תוקפה.

• ב"כ המתנגדים לצוואה: עו"ד דב פרימר ועו"ד אילנית וייל
• שמות ב"כ מבקש הקיום צונזרו במסגרת ההחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.